שונאים: חשיבה חיובית

בתקופה פסאודו-רוחנית זו, ההולכת ומתערבלת, הולכת ומסתעפת, בה אנחנו נמצאים,
תקופה בה כמעט כל הזרמים האמוניים כולם מדברים על עידן של תיקון,
על ימים שהולכים ונעשים קשים עבור המין האנושי, על מבחנים שנעשים יותר ויותר דורשניים,
על  קץ הימים ועל האפשרות שלנו מנגד עדיין לתקן (בטרם נתוקן בכוח וזה לא יהיה נעים),
הולכים להם בני האדם כעיוורים ופיסחים בעולמו ותוהים: במה עלינו להאמין ?

יושב לו בדלת אמותיו האדם התבוני הממוצע ושואל: למה, למה כל מה שאני מנסה לא הולך לי ?
למה נדמה שרק אצלי הדברים תקועים, שכל מה שניסיתי לא הולך באמת, ובקצרה:

למה החיים כאלה נאחס, והאם ייתכן כי איוב אנוכי ?

על כל אדם ששואל שאלה כזו ונתקל בחומה מהסוג הזה, קמים מולו מיד עשרה מליצי יושר
וצצות עשר סדנאות ניו-אייג', שכמה חדשניות ומופלאות שלא תהיינה, וכמה נעלה שתהיה דרגתם
הרוחנית, כמעט תמיד יכללו עשרת הדברות שלהן את המשפט התבוני הבא:
"בחייאת אללה, תחשוב חיובי".

הווה אומר, האדם כרגע מיואש מהתוכעס, שום דבר לא הולך לו והכל נגדו,
הוא מנסה להוציא קצת קיטור,בא לו טיפה לשתף ורצוי שאחרים גם יקשיבו קצת ואפילו יגדילו לעשות 
ויבינו חלק, 
הדבר האחרון שבא לו הוא שמישהו יתקוף אותו בזה שיש ע-ו-ד  מ-ש-ה-ו 
שהוא עושה לא בסדר מלבד זה שכל החיים שלו נראים זוועה, וזה לחשוב שלילי, כמו שהוא 
בטפשותו כי רבה, אוהב לעשות. 
מה יש, אסור לאדם כבר להתרפק בחיבה על החשיבה השלילית, ידידתו הנאמנה היחידה 
משכבר הימים, מה חטא ומה פשע שעליו להסכית מעתה למיני ידעונים,
מכשפים ועושי להטים שסחים לו בלהט ש: "אם אתה לא תאמין בעצמך, מי כן יאמין ?
אתה בטח יודע שכל מחשבה חיובית יכולה להוביל להתגשמות, לכן מה פתאם ואיך אתה
מעז להפריע לחיוביות ולשפע  (מלה חזקה בקרב הסדנאים) שאתה ראוי להם, 
על ידי חשיבה שלילית, טרוניות, קיטורים ומנחוסים ? 
בסך הכל ממש ברור שהכל כאן באשמתך, שנאחס לך אך ורק בגללך,
ולכן אל לך להאשים לא את אבינו שבשמיים, לא את שליחיו או יקיריו מדתות אחרות,
ובכלל, באופן כללי, הכל עובר עליך וקקה בידיך".

כשלשמע הדברים מגלה האיוב התורן שמץ של מורת רוח שמתבטאת בהבעות זעם מרוסן
בדרגות משתנות, לפי חוזק האגו שהספיק לפתח לו כתוצאה מזעף העולם,
או אז ילחשו מליצי היושר הסדנאיים את הידוע מכל, בחיוך עדין ודיבור מתלחשש ורגוע:
"אם זה כל כך מרגיז אותך, משמע אתה מרגיש שזה נכון והאני שלך מתקומם,
לכן צדקנו, גם סדנת האבוב-הזוחל שלנו ומנהיגתו, שלוותית-תהילת-אור-לבנבן,
תומכים בכך, ועל כן הוכחנו כרגע שוב שאנחנו צודקים ואתה טועה, מ.ש.ל. "

באם לאחר לימוד כה מעמיק ומפרך מצד אנשי האור, עדיין לא השתכנע האיוב התורן
לשנות את דרכיו ולהתחיל לחשוב חיובי, יתפזרו להם מאליהם בצקצוק שפתיים כל דורשי
טובתו המתאדים, וישאירו את איוב לגמרי לבדו בשדה, להתעמת עם עצמו השלילי לעצמו.

למרות כל התחזיות, בדרך כלל ישמח האיוב להישאר לבד עם צערו, ובלבד שלא בחברתם
של אנשי השמש המסוכרים המעיקים, ולכן ישמח שמחה גדולה,
ישאג אולי אפילו כמה שאגות של שחרור, ויחזור נורא לחבב את עצמו.

זה אמנם עלול בהמשך לגרום לו לתחילתה של מחשבה חיובית, אולם הוא יידע לאזן את
עצמו ולא להיגרר ממש לכדי מצב של חשיבה חיובית אמיתית,
כזו שיכולה להרוס גם את המסיבה המאושרת ביותר בה מצויים הבחורים הנאים ביותר,
נמזגים בה המשקאות הטעימים ביותר ומרקדות בה בועות הסבון הקלילות והמשמחות ביותר.