אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
אם מדברים על סטביליות לעומת שינויים, הנה דוגמא לאדם שלא משתנה עם
העונות החולפות ועם גחמות הזמן והמזומן.
מאד מעריכה אותו, ותמיד צר לי על שפינותיו מוגבלות ל 5 דקות בלבד.
חלאס, ברור שהבנאדם אוהב לדבר, שיש לו מה ללמד, למה רק חמש דקות ?
בערוץ 2, חמש דקות הן אפילו לא זמן לפרסומות.
גם בערוץ 1 ("הגיע זמן לישון" המפורסם), וגם בגלי צה"ל ("באופן מילולי") הוא מככב
כבר עשרות שנים, נדמה לי.
השמחה והחיוניות שלו, ההלצות (אנקדוטות :)) היבשושיות משהו שמצחיקות בעיקר אותו,
היניקה הבלתי נדלית מהמקורות, היעדר הבושה במי ומה שהוא, וחיתוך הדיבור הלשונאי,
אין, הבנאדם כוכב.
יש מדברים על מגלומניה, יש על מרוצות עצמית שאיננה פגה, אבל עם יד על הלב:
האין כולנו בעצם מתקנאים בטיפוסים היצוקים מסלע האלה, שאינם נופלים מכל רוח קלה
ושממשיכים בשלהם, ועוד בהתלהבות כל כך גלויה, במשך עשרות בשנים ?
אבשלום קור, האיש והאגדה.
הנה כמה תמונות כמחווה:
מי יודע לנקד "ויתמהמה" שיצביע
אני עומד לספר הלצה. "יהודי אחד ……"
הצופים שניקדו נכונה, יזכו ביום עיון לימודי באקדמיה ללשון
והמדרש מספר
אחחחח אני כזה גאון, להתראות שוב מחר ב"הגיע זמן לשון"
אוי צחקתי נורא.
אבשלום קור הוא חבר כבוד באקדמית החנונים ולזכותו באמת יאמר שזה לא איכפת לו. האיש חף מכל ציניות וענייני טראנד ומיצוב ועיצוב לא נשמעו במחוזותיו המנוקדים. גדול, רונית.
הוא קצת התרחב לך על מסך הפלזמה.
בעיניי הוא פשוט מופלא האיש הזה. למרות ובזכות.
חמוד להפליא.
בסך הכול שירבו אנשים כמוהו .
שלא לדבר שקיבלנו תואר באותו טקס חלוקת תארים באוניברסיטת ת"א, אני לא בלשון כמובן. לא מתקרב לכך אפילו ולא דומה.
הוא נכס צאן ברזל. גם את.
רעיון מצוין לפוסט וביצוע מעולה. יש בזה הרבה. א.
תודה, מיכל, שירה, איציק ואומי.
מסך הפלזמה שלי הוא מלבני ומוציא את כולם רחבים ושמנים, אפילו דוגמניות ומקלונים יוצאים בו שמנים.
מצחיקה אחת וגם חכמה
בזכות מה זכיתי ?
התמונות לא מקצועיות …
אבל כן, רוח ההלצה והבדיחותא 🙂
נורא בא לי לספר רכילות מיד ראשונה, אבל לא רוצה שיירד לכם מהאיש מהמילה.
נו!!!!!!
אבשלום הוא מתגורר בשכונה שלי, כל מילה בסלע שאמרת עליו, פלוס שהאישיות שלו כובשת.
מצחיק לרכל, לפחות דברים מרוממי נפש.
להתראות טובה
זו ההרגשה שהיתה לי לגביו.