בננות - בלוגים / / מהו הקנ'מ התיאורי שלך ?
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

מהו הקנ'מ התיאורי שלך ?

 

 

 
מה הקנ"מ שלך בדיבור ?
לא מדובר בקמ"ש, כי מהירות הדיבור היא מדד אחר.

קנ"מ בדיבור הוא בעצם בראשי תיבות, ממפ"א, כלומר: מספר מילים פר ארוע.

הממפ"א משמעו, היחס בין משך זמן הארוע עצמו לבין משך זמן התיאור שלו לחברה.

נניח שפגשת חברה אחרי יומיים תמימים עמוסי ארועים אותם עדיין לא פרקת באוזניה.
כמה זמן יקח לך לתאר כל ארוע באוזני החברה, ביחס למשך הזמן בו הארוע עצמו נמשך.

אם את אדם תיאורי מאד, נניח משוררת או סופרת או גרוע מכך: וואנאבי משוררת או סופרת,
או אפילו סתם בחורה עם יכולת וורבאלית ברמה שמתחילה להיחשב למעיקה לסביבה, 
סביר להניח שהקנ"מ שלך גדול. 

חשבי במונחים של מיפוי:
מכירה מפה של 1:1 ? כלומר, שכל בית יצוייר בגודל של בית במפה ?
אני לא.
אבל יש קנ"מים של  50,000 או 20,000  או תצ"אות למשל של 1:100 או 1:10.

אם את אדם תמציתי, סגור ומופנם, סביר להניח שהקנ"מים שלך יהיו קטנים, ידגמו שטחים
נרחבים יותר ויותר של חייך, במעט מילים.
חשבי על המפות האלה של 1:100,000  , אלה שממפות את כל אמריקה הצפונית למשל 
בעמוד אחד. שלא לדבר על ממפות את כל היבשות בעמוד אחד של האטלס.

הקנ"מ יכול גם להשתנות לפי עוצמת הארוע וחשיבותו לאדם המתאר.

להלן כמה דוגמאות מהחיים, מסודרים בסדר יורד, מהקנ"מ הגדול ביותר (מספר מילים פר ארוע) לקטן ביותר:
1. הארוע: בחור שאת חפצה ביקרו אמר לך "הי".
– אוהוווו, פה מדובר בארוע שרבות בו הדילמות ואופני הסקת המסקנות. 
הארוע עצמו ארך כשנייה, התיאורים והפולמוס סביבו יקחו סמוך לשעה-שעתיים, 
תלוי גם בטיב החברה ובכמה עמידה/קנ"מית היא בעצמה ביחס אלייך.

2. הארוע: הדייט ארע אתמול והבחור עדיין לא החזיר טלפון.
– ככל שברור יותר לבחורה שההוא לא מעוניין בה, ככה יגדל הקנ"מ התיאורי של הארוע,
וככה תסבול יותר החברה המאזינה. 
אם בדייט היה הבחור מאד ברור, סיים מהר מאד את האספרסו הקצר , 
שילם חצי-חצי פחות טיפ, שלא נדבר על ארוע המשנה "שכחתי את הארנק במכונית וחניתי רחוק" 
ונפרד ממך ב"טוב….. אז נדבר מתישהו ?", אזי תיאור הארוע כולל הערכות מצב וטיפוח אשליות
שווא למיצוב המצב הביטחוני, ייקח בממוצע כשעה-שעתיים או עד לסגירת הקפה או עד לסמס
דחייה סופני מהבחור-הברור, הראשון מביניהם.

3. הארוע: היית בריאיון עבודה ואת מחכה כבר למעלה משבוע לתשובה.
– ככל שנוקף הזמן, ככה יעלה הקנ"מ וככה יתווספו מאליהם עוד ועוד פרטים לארוע הריאיון שהתקיים 
כרגע כבר לא רק בזמן עבר, אלא גם במוחותיהם של 5 מידידייך כולל 3 קרובי משפחה במקביל.
כל קרוב משפחה או ידיד יוסיף שאלה משל עצמו שתתחיל בדר"כ ב"למה לא אמרת"… או דומיו,
וככה יגדל מאגר התירוצים שלך לעצמך ולסביבה, ובצורה הזו יגדל הקנ"מ התיאורי של עצם
קורות הריאיון. 
זה מצידו, יילך ויגדל עד שיגיע לשיא פיזיקלי ולאחר חודש בו ייארע פיצוץ כלשהו,
או במוחך או בפיוז של אחד מהידידים, ייעלם לחלוטין לפתע נושא הריאיון משיחותייך,
ולא יחזור יותר לעד.
הארוע יימחק כל כך באופן יסודי מזכרונך, שגם אם כעבור כמה זמן יתעניין וישאל אחד מהקרובים 
אודותיו, את ממש לא תביני במה מדובר ותגידי "על איזה ריאיון אתה מדבר ?".
אם המעסיק בעצמו יתקשר אחרי חודש או חודשיים לעדכן במשהו תגידי לו שחלה טעות ואת לא
מבינה על מה הוא מדבר, זו בכולופן לא את.

4. הארוע: כל תיאור של משהו שעדיין קשה לך לדבר עליו או משהו שאת מכחישה עדיין גם בפני עצמך.
– כאן לפתע יורד באופן מחשיד הקנ"מ שלך פלאים. תקרית או ארוע או מצב שאורכים כמה ימים
או מעשה שארע והיה רב תהפוכות עבורך ועלה לך בעצבים רבים, פתאם יתואר, ורק אם תישאלי עליו
ישירות, במספר מועט של מילים, ויותיר את המאזין הבדר"כ למוד סבל שלך, פעור פה.
"למה היא מקצרת הפעם הבת-*** הזאת ? דווקא כשאני מתעניין ובא לי לדעת, פתאם היא
נהיית לי מסתורית ? נורא חשוד, אני מזכיר/ה לעצמי לשאול אותה שוב עוד יומיים ובכללי, להיות קשובה יותר בימים הקרובים, בבחינת השקט שיקדים את הסערה".

5. הארוע: אתה גבר-גבר ונתקל באחד מהסעיפים לעי'ל 1-4.
– הקנ"מ הוא בסביבות 1:100,000 כמו בדף אטלס ממוצע.
שבוע שלם של ארועים, דייטים, דחיות וקבלות, עליות ומורדות, מעבר דירה, בת-זוג חדשה,
פיטורין מעבודה והתאסלמות יסוכמו בארבע מילים לכל היותר: "הכל טוב, אח שלו".
במקרים הממש גרועים ינדב אותו גבר-גבר את הרצף הבא: "לא משהו, אבל סוחבים",
ואז יחריש לעד.

6. הארוע: אתה גבר, אבל מהסוג מנופח-האגו.
– לסיום הטבלא, הקנ"מ הפעם גדל פלאים.
זהו הזן הקשה ביותר לעיכול, כיוון שהוא מקרין "אני גבר-גבר" ולכן את מצפה לתיאור תמציתי וסולידי
על שאלות-תם שלך, משהו כמו "הכל בסדר" לאקוני וחביב, שיפנה את שאר מרחב השיחה החמים אלייך
ואל הנושאים שמעניינים אותך, הווה אומר: את עצמך.
אולם הסוג הנ"ל, כמו שאמרתי, הוא המתעתע מכל.
האגו המנופח של הזן הנ"ל, לא יאפשר לו לענות לך בשתי מילים ולהשאיר מקום לספקות בנוגע להישגיו/ מצליחנותו,
על כן, לא יעזוב אותך עד שלא יסביר ויוודא עד הסוף, שקלטת עד כמה הוא גאון-מצליחן-זכר אלפא
בכל מעשיו, ואם היה לך שמץ של ספק או שהשמעת את הצליל הלא נכון בלגימה של ההפוך,
אזי נכונו לך עוד 30 דקות של הסברים טרחניים מצד האלפא.

אחרי ארוע קנ"מי מהסוג האחרון, שהוא ארוע שמצריך בעצמו דיון נפרד עם חברה כלשהי (ומהווה מושג חדש: קנ"מXקנ"מ),
את תחזרי בבעתה להקשיב לחברותייך הפטפטניות אפילו, רק לא עוד פעם לבחור-עם-אגו ההוא.


ובברכת "אל תסתכל בקנ"מ אלא במה שיש בו" אסיים להפעם.

 

 

 

 

 

 

16 תגובות

  1. היי
    אני אוהבת את הקלילות הרגשית כאילו זה רק מילים.
    אני בעד להמשיך לחקור את העינין מהזוית הזאת.
    בסוף אולי זה יהפוך למדעי.
    להתראות טובה

  2. חביב ביותר, וגם מדויק עד שכולנו צוחקים צחוק טוב גם מעצמנו.

    • אוי זה מתאים לי , קשקשנית שכמותי. ואז אני מדברת עם גבר ואחרי הקילומטר הראשון הוא כבר מבקש למות – אי אפשר לקצר קצת? – הוא שואל את עצמו.

  3. מאד נהניתי, והזדהתי לצערי. תודה.

  4. יעל ישראל

    טוב, את כל ה"אני אמרתי לו והוא אמר לי", אני לא סובלת. יותר מדי בשבילי. היום בשיעור כתיבה שלי, הילדים אמרו שהם שונאים ספרות נשים כזאת שמתחרבשת עם כל הניתוחים האלה. קשור, לא? מצד שני בתור אדם שיכול לדבר שעות עם חברה, אז כנראה שאני מאלה, כי הקנ"מ שלי די גבוה.

  5. you"re so funny, you kill me
    great words.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא