אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
הפעם לא אטריד יותר מידיי, רק תמונות.
רק אז תחליטי כמה תתני לי חזרה
אני רק להסתכל
המונה עליזה ?
קצת אמרות שפר לאזרחות טובה יותר:
.jpg)
שנה אזרחית טובה לכל אזרחי העולם,
שנה טובה גם לעולם עצמו.
אני והעיר הקדושה
הפעם לא אטריד יותר מידיי, רק תמונות.
רק אז תחליטי כמה תתני לי חזרה
אני רק להסתכל
המונה עליזה ?
קצת אמרות שפר לאזרחות טובה יותר:
שנה אזרחית טובה לכל אזרחי העולם,
שנה טובה גם לעולם עצמו.
תוןדהנ מתןוקתי, מחםם לבבון.
עכשיו כבר על ההתחלה שאלתי את עצמי, זה לא איזה פאב ירושלמי? רק בירושלים עוד יכול להתקיים פאב כזה. נכון שבירושלים?
מה שזרק אותי לאיזה ערב הזוי בשנת 80, שנסעתי עם חבר שלי דאז לבית תה בירושלים. זה היה המקום היחיד שנשארו בו בתי תה. אוח, הירושלים הזו תמיד הצחיקה אותי. איך היא שונה מתל אביב.
(ועכשיו טח תגידי לי שזה תל אביב…)
את קרובה, יעלה, קרובה וחכמה.
התמונות טריות מהתנור,
ממש מלפני שעה.
מהפתאם בית תה בירושלים ?
זה באוסטריה, בתורכיה, בגרמניה, בפריז, בכל העולם …..
:))
לא לא לא רק ירושלים.
תגידי, עוד יש בתי תה בירושלים? עם יד על הלב. אל תתביישי.
טוב, אני אגלה לך:
צדקת.
מדובר בבית התה של "יאן" בירושלים,
הוא צמוד לתיאטרון ירושלים,
פסטיבל ישראל, את בטח מכירה.
ויש כאן כמה בתי תה.
וזה הספציפי…… סיפור:
עבדתי בו לפני 20 (!!) שנה, בחודשים שלפני הגיוס בהם ברחתי מההורים לסבתא שלי לירושלים.
בית התה, מיותר לציין, לא השתנה במילימטר מאז,
ודי הגיוני שהזכרון שלך משנת 80 מדבר בדיוק על זה המקום ..
וזה מה שיפה. הסטביליות.
אגב, גם בחיפה יש כמה פאבים שלא רואים בארץ. יפהפיים.
אז כן, זה אותו בית תה שהלכנו אליו לפני 28 שנה, ינואר 1980. לא יאומן שהוא עוד קיים. איזו עיר, אוח איזו עיר.
תפסיקי להגיד איזו עיר ותבואי.
אולי אפילו תיהני.
אני אוהבת את הרגיעה והיעדר הפוזות.
ועשינו כאן כזה ספויילר לאלה שעוד לא קראו,
ועשיתי ספויילר לעצמי בעניין הגיל,
אבל מה אכפת לי, אני לא נראית.
את מדברת על הגיל? אני בכלל מאובן היסטורי, שעוד הייתי בבית תה הזה שלך יאן לפני עוד כמעט שלושים שנה. איזו פלצות.עוד מעט לא אזכר איפה הייתי בגלל שהסניליות תכבוש כל חלקה.
וירושלים היא מקום הזוי מדי בשבילי, לא מצליחה להכיל אותה.
ואת צודקת, מה אכפת לי, גם אני לא נראית.
:))))))))))))))))))))))))))))))))))
בנות שלא רואים עליהן שולתתתתוותתתתת !!!11
אמרתי לחבריי כשיצאנו: "עבדתי כאן לפני 20 שנה". זה מפחיד.
ממשלות קמות ונופלות, תיכף העולם לא יהיה קיים, אבל בית התה של יאן יעמוד על תילו, ואני כנראה אגור עדיין בירושלים.
אני בטוחה שאני צריכה לקבל "יקירת העיר" מלופוליאנסקי.
רוטניתוש קבלי ממני נשיקת שנה חדשה, את מה זה מצחיקה, הורסת אותי תמיד, ומה שכתבת אצל יחזקאל, ען היואב טוקר פאריי, אין עלייך מותק.
ראית מה זה, זה זולל בגטים עם עוף וביצה בפארי, ואנחנו כאן נרקבות בארץ הקודש, על זה תאמר גולדי גת: איף, אין צדק בעולם!
מה זה עוד קיים?????
אני לא מאמינה!!!
הייתי שם בתחילת השירות הצבאי לפני בדיוק 20 שנה!
לפני איזה 10 שנים ראיתי שהוא קיים והנה – עדיין.
לפני שבוע ישבנו במושבה הגרמנית. היה קור כלבים. רק ירושלמים מוכנים להתכרבל בדובון ((???))) ולשבת בחוץ ליד ברנר, בלי שום סככת מגן.
אנחנו ישבנו במקום חמים והאנשים שלידינו היו לבושים בדיוק כמו ב-35 שנים האחרונות בעיר הזאת. מתה על הקצב המיוחד הזה.
הייתי בטוחה שזה הבית שלך!!!
סתאאאאאם…
2008 טובה ומוצלחת!
איזה יופי!
נו, תני כתובת ואגיע למוזיאון הזה, אינאללה בקיץ כמובן
אני הייתי שם לפני20 שנה בקורס הכשרה חינוכית לקצינים בצה"ל. הקורס עצמו היה בבית החייל הישן בירושלים. יצאנו לשם איזה ערב. דווקא יש לי זיכרונות טובים מהמקום בכלל ובפרט.
תמונות יפות.
בדיוק אתמול גם אני נזכרתי בכל מיני חוויות נעורים מבית התה של יאן… 🙂
שנה טובה!
צילומים מהנים מאוד
תודה, בנות 🙂
ומיכל, אכן עיר מופלאה,
ומתלבשים אותו דבר מאז בית שני.
שלום שלום חלפה שנה ואני כמעט פיספסתי את היופי הזה.
רונית יש לך את זה!!!!
מאוד אוהבת את הצילומים .
היי מירוש. תודה.
את מוכנה לפרט ?
למה הם נחשבים צילומים טובים ?
אני ליהטטתי לצלם מעל ראשי האנשים שהחלו להיראות יותר ויותר עויינים כלפי צילומיי.
ומה שאני מעלה באתר הוא גרסאות מכווצות מאד של גדלי התמונות המקוריות, מבחינת נפח KB.
זו במקרה מצלמה סבירה שקניתי, של CANON, אבל קודם הייתי מצלמת בחד פעמית ב 30 שקל :))
לא חשוב לי איכות התמונה וכל הבלה בלה, אלא רק הרעיון…..
לכן אני קוראת לזה אנטי-צילום,
ככה אני מגנה על עצמי וככה אף אחד לא יכול לתקוף בהערות נוסח צמצמים וקונסטרוקציות, אני מחוסנת.
🙂
בעת שרותי הצבאי, בערב יום העצמאות 1984, נשלחתי עם עוד שני חיילים לאבטח את מבנה התיאטרון שמעל בית התה, לקראת אירוע חידון התנ"ך שנערך שם למחרת.
בגלל ההתראה הקצרה שבה נשלחנו מאזור השרון החם, לא היינו ערוכים ללילה הירושלמי הקריר שבו נתקלנו.
למרבה המזל הצלחנו לקבל חינם שתיה חמה מבית התה של יאן וזה עזר לנו לעבור את אותו לילה.
למרות שחלפו הרבה שנים ובעל המקום מאז כבר לא בחיים, אז בשמי ובשם חברי לקורס מדריכי נוער של הגדנ"ע, אני מודה מקרב לב לעובדי המקום שהיו שם אז וגם מאז ועד היום.
עלו והצליחו.