הבלוג של anat בת 29 כותבת, מביימת , שותה קפה שחור עם שני גרגרי הל ומשתדלת לצפות בזריחות

  הייתי רוצה לבוז ליכולת זו- היכולת לראות את הנולד היא איננה שייכת לי היא מקופלת כמו שקראתי בספר בחריצי אדם אחר לא בי. ובכל זאת, בחלומות אני רואה  חסרת גורל משחזרת מחושים טרום ווסתיים העתידים לבוא דורות לפניי. הייתי רוצה לבזוז יכולת זו אין בי חמלה בראותי את אימי נפסדת אל מול  החיים למולי. אינני ביתה ברגעים כאלו  לא ...

את צולעת אלי כאורידיקה בשאול וזהו רק חדר נטול תמונות- עלינו לזכור זאת. לא עברה עלינו תופת האהבה ויקח עוד זמן עד שישאו את ראשינו מעל נהרות. כרותות לשון ושבעות ארוחות ליל שבת  נשרוט את האור  בפעם האחרונה לא לפני שנעמיד כיסא לשולחן בתנוחה ממתינה שיראו אבא ואמא שעוד לא מתנו מחוסר, ועודינו הולכות אחרי גב בציפייה משקרת שלכבוד האהבה ...

מחוץ ל"אופיצי גלרי" היו פסלים של בוטרו. נשים שמנות מנמיכות גברים שמנים מקרוב ומרחוק ואפילו סוס שמנמוך כמעט דרך לי על הרגל.       בזמן הזה ליקקתי ג"לטי ואתה מירקת את הוונוס בעיניים נפרדות.              גילויים של השמש הפשיטו גרביים מיושבי הספסל האיטלקי. אני הזעתי ת"נשמה דרך הרגליים אבל התעקשתי לסיים את ה"ריבת חלב" וה"תות" ולהצטער שלא לקחתי סתם וניל רגיל ...

"כפרה". שמעתי קול עמוק ומוכר בין המוני החוזרים ארצה מהגולה הנגלית מעיני הגולים הזמניים בגולות עיניהם. אולי אני גולה אחת כזאת בעיניהם- מוצאת חן בעיניהם אולי נראית גלותית בעיניהם- איטלקית או דוברת ספרדית רק לא ישראלית. אולי אולי אולי…. "כפרה". זו אני. כן. בטוח. אני כפרה רק אני כפרה רק אני יכולה להיות כפרה זאת שהקול הזה קורא אי מזה ...

הגעתי מה, לא תגיעי? נכנסתי דרך הדלת  מה, תכנסי דרך החלון? עומדת  (כולם ביחד) מה, תשתי תה? רגע אלך אחורה זאת אומרת שהתלבשתי ולפני זה התקלחתי ולפני זה פינקתי את עצמי בזוג תחתונים חדשים ארוזים באריזת קרטון צבעונית בשוק בצלאל. אלה הכי איכותיים. כותנה אוריגינל. ככה אין פצעים אין מזיעים ואין מטרידים. פשטות של התחלה- השמיים הם האוריגינל שלנו הם ...

אתמול הייתי דודה.   זה קרה בשעות אחר הצהריים הנוטות לכיוון השקיעה. לא הפכתי להיות דודה כמו שהופכים חולצה אלא נהייתי כמו שילד נהיה פתאום בסוף המגלשה- הנה הוא עולה על הסולם המתפתל וגבו מתעגל וידיו מאגרפות את מוטות המתכת באינסטינקט של חתול וגרב אחד התמתן לו כמו שפל הים בנסיגה אל העקב והשני נשאר זקוף כמו ג"ירף וכל גופו ...