רופא הצעצועים מטפל בהבעה ויצירה, פסל וגנן
לצייר בני אדם
י. מגיע לחדר הטיפולי לפגישה ראשונה. הוא ילד בן תשע, נמרץ וחינני מאוד, הנכנס לחדר בביטחון רב, ללא שום סימן קל של היסוס, עם חיוך שובה לב של ילד שבטוח שמחכים לו ומתכוננים לבואו.
סיבת בואו הייתה תלונות של ההורים (בעיקר האם) על היותו מרדן, עקשן ועושה "את המוות" בהצקות בלתי פוסקות לאם ולאחיו הקטן ועל כך שהוא מאוד לא רגוע "כאילו יש לו בפנים מטען כבד ונפיץ" .
י. מיטיב מאוד לצייר וכבר בפגישה הראשונה הוא מביא להראות לי שלל ציורים שעשה בבית. הציורים כולם עשויים בעיפרון חד בלבד, ללא צבע וללא כתמים, אלא מעין שרטוט טכני מדויק. הציורים קוויים ולא תלת ממדיים ונראים קצת כמו תוכניות הנדסיות. מאידך הם מפורטים מאוד, מדויקים ומעידים על תפיסה חזותית ושליטה מוטורית מצוינת.
אני שם לב שאין בציוריו כמעט אף דמות אנושית, הכול מכונות משוכללות, ספינות מאובזרות, צוללות תת ימיות , מטוסי קרב וכדומה, אך הדמויות האנושיות מעטות מאוד ומה שיותר מוזר, הן מצוירות ברישול רב, קטנות וסכמטיות מאוד ונראות בדיוק כמו ציורו של ילד בן שלוש, מקל קטן ועליו עיגול ריק ללא תווי פנים, ידיים בקו אחד מוצלב ושתי רגליים קטנות.
יש בעיניי פער עצום בין ההשקעה הרבה בציור כלי המלחמה והמכונות, לעומת הרישול והצמצום בדמויות האנושיות.
י. מתחיל לצייר במרכז הגיליון ספינת שודדים גדולה ומפורטת על תרניה ועשרות תותחיה, מטעין עליה טילים ופצצות ואומר:" זו ספינת שודדים, היא נושאת עליה מטען חומר נפץ גדול", ממשיך ומצייר בשמיים חללית משוכללת שאף היא לדבריו "נושאת מנגנון נפץ של השמדה".
בתחתית הגיליון הוא מוסיף צוללת ומסביר:"הצוללת מיועדת למי שרודפים אחריו ומנסים לתפוס אותו, אז הוא מסתתר במעמקי הים בתוך הצוללת".
הוא עובר לציור נוסף של נוף עם עצים, אך על כל העצים לדבריו יש "פרות מורעלים" , בבריכת המים שהוא מצייר למרגלות העצים, יש "פטריות מורעלות ודגים טורפים…"
את כל התיאורים הדרמטיים וההרסניים האלו הוא מספר בחיוך תמים, ללא מתח, כמי שמספא אגדת עם נעימה ולא כמי שמתאר הרס וכיליון. נשימתו שלווה, הוא רגוע ומחייך ונראה כמי שנהנה מאוד מהדיווח המילולי על חוויות ההרס.
המשכתי לתהות על הפער שבין ציוריו האחרים לבין האופן השטחי והרשלני בו הוא מצייר דמויות אנושיות, והצעתי לו "אולי אתה רוצה שנעבוד קצת יחד על ציור דמויות אנושיות?".
י. היסס קצת אך ענה בסירוב.
בפגישה הבאה הוא מגיע ומתחיל מיד לצייר. על הדף מופיעה לפתע דמות אנושית גדולה וברורה, צוללן בחליפת צלילה עם שני מיכלי חמצן על גבו ורובה חצים בו הוא יורה במפלצת שעולה מהמעמקים.
"הסבתי את תשומת ליבו שהפעם הוא צייר דמות אנושית, תלת ממדית, מפורטת וברורה ולא את אחת הדמויות הקטנטנות הסכמתיות כבעבר. אמרתי לו "הייתה לי הרגשה שאתה יכול לצייר בני אדם,אבל מסיבה כלשהי אתה כנראה לא רוצה".
"נכון, לא רציתי" הוא משיב.