בננות - בלוגים / / גברים שצריכים לעבור
רוני גיל
  • רוני גיל

    ילידת תל אביב 1966

גברים שצריכים לעבור

 

גברים שצריכים לעבור. חלק ראשון. וגם דיני שבת בזין / טיפת עינוגי טולסטוי על קצוות בלי שפמים,

 

בדרך כלל, אני לא באה לתת המלצות לנשים אחרות, הפעם הזו, כפעמים קודמות, אני לא באה להמליץ, אני לא ג. אני לא יפה, אני מתוקה. אני מספרת על גברים שאני הייתי צריכה לעבור. על גברים שידעתי אני, על גברים שהייתי צריכה לעבור ועברתי.

 

אין לראות בדברים המלצה, רק ניסיון שלי עם ועל עצמי, אולי ניסיון זמני, אולי לא,

אין בדברים שום הסבר ושום עצבות או הצדקה. למרות שמי שממש מכיר. אפילו מי שלא ידע אותי. יודע שאני צדקת לא קטנה..

 

הגבר שיודע הכל

הוא יודע איך אוכלים בסכין ומזלג, איך את צריכה להרגיש, מה את צריכה ללבוש, למה את מחייכת, מי מהחברות שלך טובה לך, מי מהחברות שלך לא מתאימה לך, אין לו חברים. הוא לא צריך חברים.

הוא נהדר בעבודה שלו, לדעתו לפחות.

 

 
הגבר הכל יכול

הוא יכול הכל, אם רק היה רוצה, הוא יכל להיות הטייס קרב הכי מוצלח בצבא, אבל הוא לא רצה, האח הכי מוצלח במשפחה, אבל הוא לא ניסה, הוא נתן את הבמה לאח הפחות מוצלח שלו, הוא יכל להיות אליל הבנות, אבל הבנות לא עניינו אותו, הוא התעניין בטיסנים, כי בתיכון, הוא חשב להיות טייס קרב, כי נראו ניצנים של יהלום על הקצה של הקטן שלו, שכבר אז היה הכי גדול. או ככה הוא. לפחות חשב..

הוא יכול לבשל, הוא יכול לכבס, להחליף גלגל, הוא פשוט לא רוצה, אבל הוא יכול….

 

 

 

הגבר שרואה הכל

הוא רואה את הנשמות של כל הנשים, פעם הוא ראה את הנשמות של כל הנערות, לפני כן הוא ראה את הנשמות של כל הילדות, מחר, הוא יראה את הנשמות של כל האמהות של החברות שלו, הוא רואה הכל, הוא דומה קצת לגבר שיודע הכל, הוא פשוט מחייך יותר, מתחת לשפם, רק ששפם כבר לא מודרני, התנועה של החיוך עוד נשארה לו מהימים ההם. הוא מאד מבין בשפמים. הוא מבין בכלל.

הוא רואה. הוא ראה והוא יראה. יש מצב שהוא יהיה הראשון לפגוש את המשיח על החמור כשזה ישוב. או לא.

 

 

 

הגבר האוהב

הוא מאד אוהב. הוא אוהב בעיקר את עצמו. הוא אוהב את האוכל שלו בדיוק כמו שהוא אוהב אותו, הוא גם אוהב אותך. מאד אוהב אותך, אם את נכנסת בדיוק למשבצת שהוא הכין לך, הוא אוהב אותך חכמה מאד, ביום שאת צריכה להיות חכמה, הוא אוהב אותך יפה מאד, ברגעים שאת צריכה להיות יפה, הוא אוהב אותך שותקת, כשיש לו נאום חוצב להבות, או לבבות. את הלב שלו. הוא אוהב אותך מעריצה, כשהוא צריך עיניים מעריצות.

הוא אוהב מאד.

ואת אוהבת אותו גם, הוא הגבר הכי נפלא בעולם.

 

 

 

הגבר המחבק

הוא רק רוצה שתחבקי אותו, הוא גבר טוב, זה מה שאמא שלו לימדה אותו, חיבוקים מראים על אהבה. מין ואהבה זה שני דברים שונים מאד, אם את נוגעת בו בדרך זנותית לדעתו, את אישה מאוד לא ראויה, גם אם זה לו מאד טוב. הגבר המחבק, נראה מאד גברי, הוא עובד אצל בוסית קשוחה ורק ממנה הוא מקבל הוראות, הבוסית שלו קצת דומה לאמא שלו, אבל אסור לספר לו את זה בקול רם, זה קצת מפחיד אותו ואז הוא גם לא מוכן לקבל חיבוק סתם.

והוא חייב לקבל חיבוק טוב.

 

 

 

יש עוד גברים שידעתי עד היום, זה חלק ראשון.
זו רשימה חלקית בהחלט….
ולא. אין סיבה מיוחדת שהיא עולה לאוויר עכשיו. אולי יהיה לה המשך. אולי לא.

  

בכלל חשבתי לכתוב על אוטובוסים-תחליפיים.

אוטובוסים תחליפיים קצת דומים למוצרים-תחליפיים.

זה קשור לשיווק.

שיווק יכול להיות שיווק עצמי

שיווק עצמי לא קשור לשיווק מוצרים

זה כן ולא מצחיק במיוחד

כי יש לא מעט אנשים שעדיין אומרים שיווק

ובכלל מתכוונים למכירות.

אז מה?

אז זה אומר שחייבים לתקן אותם?

זה אומר שהם מקולקלים?

לא ממש.

אוטובוס מספר 42 הוא הופכי לאוטובוס 24

תה יכול להיות הופכי לקפה?

לא בהכרח.

יש כבר לא מעט נשים ואפילו גברים

שהפסיקו לצרוך חלב

אחרים וגם אחרות

מעדיפות אם כבר, להכניס לגוף רק מולקולות של חלב עיזים.

דרך אגב,

 

  

באוטובוס

ישבתי לי ליד מחנכת דגולה. לבושת שחורים לא מהסוג שלי. היא דברה בנייד עם מורה אחרת. בקול רם. רם נורא. אי אפשר היה לא לשמוע אותה. לא היה לי לאן לעבור. זה היה באחד הימים שאי-אפשר לקחת את האוטו שלי למקום שלידו החנייה היא עמוק מתחת לאדמה.

אני לא אוהבת לחנות מתחת לאדמה.

למרות שפעם אהבתי סידרה עם שם דומה. היא הייתה סידרה גדולה!

אותה מורה ומחנכת בכיתות מופרדות. דיברה ודיברה ודיברה. חצי אוטובוס שמע אותה.

ממש לפני שירדתי. מהאוטובוס! לא לאף אחד שהיה בסביבה. גם לא על אף אחת. יש לציין.

היא אמרה לבת-שיחתה על דיני שבת לזין.

אני לא יכולתי להתאפק וציחקקתי לי.

נזכרתי כמובן בטולסטוי. איך לא?

סונטת קרויצר. < ציטוט מייד    >

מזל שאני מסמנת לי בתוך ספרים כבר יותר ממליון שנה.

 

 

 

 

"השכלת האשה תואמת תמיד את השקפת הגבר עליה. הלוא כולנו יודעים איך מתבונן גבר באשה:'Wein, Weiber und Gesang' , וכך גם מדברים משוררים בשיריהם. אם תיקח את כל השירה, כל האמנות, כל הפיסול, החל בשירי האהבה והדמויות העירומות של ונוס ופריה, מייד תראה שהאשה היא מכשיר של הנאה: כזאת היא במקומות כמו טרובה או גרצ'ובקה, וכזאת היא בנשף בחצר המלכות. אבל שים לב לערמת השטן: כן הנאה, כן, התענוגות, אז למה לא תכירו בכך שהיא תענוג, שהאשה היא נתח מתוק…."

 

 

 

 

אינשאללה! בקרוב אני אפילו אלמד איך לשלב תמונות.
אז אני באמת אתחיל לחגוג!.
ויוטיוב. כי בלי מוזיקה. די קשה לי נורא.

מודה!
מודה ואף מתוודה :))!

____________________________________

'Wein, Weiber und Gesang' – יין, נשים וזמר (גרמנית)

איוון איליץ' ואחרים – סונטת קרויצר, טולסטוי, עמוד 94, הוצאת הספריה החדשה (יותר משווה קריאה חוזרת למי ששכח/ה)

חשוב! לא נמצא ב-מות איוון איליץ בהוצאת דביר

 

 

4 תגובות

  1. סמדר לומניץ

    רוני, רוני, עונג לקרוא אותך. כתיבה מרתקת.

  2. כמו (כמעט) תמיד, נמרח חיוך על הפנים עד שמגיעים לסוף הפוסט. אבל אז חייבים לחזור לראשו ולחייך שוב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרוני גיל