וכמה שזו לא חדשה.

אני.

לא אוהבת מרובעים.

גם לא ריבועים.

מסתבר,

שכן.

אני בן אדם של משולשים.

אפילו של עיגולים.

וגם כשזה נוגע למשולשים.

לעולם מעדיפה את שווי צלעות

ו//או שווי השוקיים,

לא מתקרבת לישרי זווית.

זה לא שרבוע פחות אסתטי בכלל.

הרי הוא יכול להיכנס-מצוין

לתוך עיגול.

להשאיר בדיוק ארבעה חלקים

זהים בגודל. גם,

ואפילו בצורה.

רק מה,

אני מעדיפה משולשים.

וכן.

זה התחיל הרבה שנים

לפני שבכלל ידעתי להגיד זהב.

אפילו בהקשר-של.

משולשים.

אולי זה קצת כמו באהבה. לא הכל צריך להסביר. ו-לא יודעת.

זו התשובה הכי מתקבלת על הדעת. שלי לפחות. אלא מה?…

★