[מהסוּפֶּר] [פעממים אינסטנט]

1.

מחאה קטנה – חגיגה קטנה (זמני)

 

 

אני מוחָה

גזלו ממני אָת המסוּמנים

אני חוגגת

מלאי בלתי מוגבל של סימנים

אני מוחה

נגמעת, נבלעת אצל פותחֵי לועות

(– לטרוף. הכול. העיקר-)

אני חוגגת

– אין לי בעיות חניה גופא

אני מוחה

מצעד הגירויים זז מהר עובר חולף ואנ-

(מה-זה מלחיץ

הכול יפה מושלם וכבר

– – – ?)

אני חוגגת

מצעד הפָדיחות דווקא כבד, זז בקושי

(לא יקירַי, לִצְפות כן, למה לא)

(– ואני לא ביניהן)

אני מוחה

מין ואלימוּת – לא לזֶה התכוון פרויד

(יהודי כן, דתי לא, ו-

מי רוצה בסוּבלימָציה

הולכים על קַצָּבים)

אני חוגגת

מהיר יותר – חזק יותר – מחסל יותר

בפלייסטיישן (כבר ישן

יש מעצבֵי מציאוּת חדשים

לא זוכרת שמות, מתיישנים מהר יותר –

חזק יותר – קטלני יותר)

אני מוחה

מנסים אותם עלַי

קודֶם, לבדוק

אם יהיו רווחיים בשוּק

(– זֶה שוּק-שוֹק, כולנו

שִׁק-שוּק-שַׁק-שִׁיק) 

אני חוגגת

[נא להוסיף –

 

– כל הזמן אנחנו

 

בחג האסיף]

 

 

– עד שאני מוחה

על המקלדת

יָבְשָׁה המילה

 

 

–

–

2.

[מהסוּפֶּר – אינסטנט]

 

תפוחֵי זהב תפוחֵי עץ תפוחֵי

אדמה

האדמה

חרוּרָה

חריכה

חרוכה

נושקת לקו העורֶף

סמור

ממוסמר

שנית אשת לוט

לא תהא לנציב

מֶלַח – ימים

מלוחים

ימים יבֵשים ימים לחים

ימֵי הולדת ימֵי זיכרון

אוּמָה בִּשְׁכוֹל אוּמה

מסביב לַמדורה

תפוחֵי אדמה

שׁיכָר של קליפות

תפוזֵי זהב

מדליקים –

כך

נוצָרות אגדות זֶה

החומֶר

 

 

—