מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"

מֵהַטִּירָה הַלְּבָנהָ שֶׁל מַלְכוּתְךָ עַל מֵימֵי הַנָּהָר הַשְּׁקֵטִים הֻשְׁלַכְתָּ לְתוֹךְ מִדְבָּר מְעֻפָּר שֶׁל אֶרֶץ קְשׁוּיָה בַּרְרָנִית חַרְטוֹם הַסְּפִינהָ קָרַע אֶת הַיָּם אֶת לִבְּךָ מַשְׁלִיךְ זכְִרוֹנוֹתֶיךָ כְּעוֹפֶרֶת מוֹתִיר אוֹתְךָ בֶּחֳרָבָה   וּכְשֶׁאֲנִי מַכְרִיחָה אוֹתְךָ בִּשְׁאֵלוֹתַי וּמְכִינָה לְךָ מַטְעַמִים שֶׁאָהַבְתָ אַתָּה טוֹעֵם בִּקְצֵה לְשׁוֹנךְָ גַּעְגּוּעַ אֶל סִיר הַבָּשָׂר שֶׁל יַלְדּוּתְךָ מתוך ספרי "צלו של חלום"

כְּשֶׁאָמַרְתָּ "אַתְּ חוֹפֶרֶת" וְנִמְלַטְתָּ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַטְּרוּקָה הִנַּחְתִּי אֶת הַקַּרְדוֹם מִיָּדַי. נִדּוֹנָה לַעֲבוֹדַת פָּרֶךְ לָגַמְתִּי מְעַט מַיִם קְפוּאִים נִגַּבְתִּי חוֹל מְיֻזָּע מִמִּצְחִי וְשָׁבְתִּי לְהָכִין בּוֹרוֹת לִיְתֵדוֹתֶיךָ

    שיר  שלי בכתב העת האינטרנטי "פועם" http://poem-shira.blogspot.com/2012/03/blog-post_16.html    

  בְּסִפְרִיַּת הַחֳמָרִים הַסַּפְרָן מִתְגָּאֶה "שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֳמָרִים כְּבָר יֵש לָנוּ חַפְּשִׂי אֶת אֵלֶה הַטּוֹבִים לַסְּבִיבָה." אֲנִי עוֹבֶרֶת מְמַשֶּׁשֶׁת מִרְקָם אַחַר מִרְקָם חָמְרֵי זִכְרוֹנוֹת מְגֻבָּבִים בָּעֲרֵימוֹת מְחֻסְפָּסִים, חֲלָקִים, דּוֹקְרָנִיִּים, קְטִיפָתִיִּים וְאַף לֹא אֶחָד טוֹב לִסְבִיבַת הַלֵּב  

אֲנִי מַבְלִיחָה מִבַּעַד לְשִבְעָה רְקִיעִים עֵין סְעָרָה מִסְתַחְרֶרֶת בְּבִטְנִי. טֶלֶסְקוֹפּ עֲנָק מְקָרֵב אוֹתִי מֶרְחַק נְגִיעָה מֶרְחַק לִטּוּף לְחִיּוּך חֶרְמֵשִׁי, שָׁבִיט מְקַפֵּל אֶת זְנָבוֹ מְבוּיָּשׁ, מָלֵא חֲרָטָה      וְרַק נֶפְּטוּן     מַמְשִׁיךְ לְנַצְנֵץ     קַר וַחֲסַר נֶחָמָה

אַל תִּיתֵן לַחַיִּים לְעַרְבֵּל אוֹתָנוּ בְּקַעֲרַתָם הַעֲנָקִית לַהֲפוֹך אוֹתָנוּ גּוּף, רַגְלַיִים, ראֹש לְהִסְתַּבֵּךְ לְהִשָּׁפֵךְ בּוֹא וְנִהְיֶה כְּמוֹ הַתְּמִיסוֹת הַצִּבְעוֹנִיוֹת שֶׁעִרְבַּבְנוּ כִּיְלָדִים בַּמַּעֲבָּדָה לְכִימְיָה יָרוֹק מַצְמִיד לֶחְיוֹ לַכָּחוֹל חוֹסֶה עָלָיו בְּזַהֲרוּרִים עֲנֻגִּים וְאֵינוֹ מִתְמַזֵג לְתוֹכוֹ.   חֲנוּטִים בִּגְבוּלוֹת הַזְּמַן גַּעֲגוּעֵינוּ יִתְאַדּוּ יִתְפַּזְּרוּ אֶל הֶחָלָל

עֶצֶב מִתְהַפֵּךְ בִּי לְשִׂמְחָה כְּתִינוֹק הַמִתְהַפֵּךְ עַל בִּטְנוֹ לְאַט…בִּזְהִירוּת… מַשְׁאִיר יָד אַחַת מֵאָחוֹר לִתְמוֹךְ אִם יִפּוֹל חֲזָרָה. וְתִקְוָה חַשְׁשָׁנִית מְמַלְאָה אֶת לִבִּי הַקָּעוּר בְּזֶרֶם מִתְעַצֵּם כְּמַיִם זַכִּים שֶׁיָּמִים טוֹבִים מִשְׁתַקְּפִים בָּם  

      לְעוֹלָם אַל תֵּרַדְמִי עַל הַמִּשְׁמֶרֶת. אַל תַּחְשְׁבִי וְלוּ לְיוֹם אֶחָד לְהִתְרַוֵּחַ בַּגִּנָּה לִסְגּוֹר שְׁמוּרוֹת עֵינַיִם לַעֲטְפָן בְּמוֹךְ שָׁלֵיו. הָיָה מִי שֶׁכְּבָר אָמַר "אַחֲרַי הַמַּבּוּל" וְלֹא יָדַע: לִפְעָמִים הַמַּבּוּל מַשִּׂיג אוֹתָךְ אוֹרֵב בְּשֶׁקֶט מֵאֲחוֹרֵי הָעִקּוּל וּמַכֶּה בָּךְ בַּפַּרְצוּף            

    שִׁנּוּי הוּא דָּבָר טוֹב אָמַרְתְּ וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ וּבַלֵּילוֹת אַת מְצִיצָה עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַיִיךְ מִבַּעַד לַחַלּוֹן רואָה אֵיך הַזְּמַן נִפְשָׁט מֵעַל הָעוֹר. הַיּוֹם אַתְּ כְּבָר יוֹדַעַת: לֹא כּוּלָם מֵתוּ בַּמִּדְבָּר הָיוּ שֶׁהִצְלִיחוּ לְהָגִּיעַ וְנֶאֶלְצוּ לִזְכּוֹר אֶת סִיר הַבָּשָׂר  

  אֲנִי מוּכְרָחָה עוֹד פַּעַם לְהִזָּכֵר אֵיךְ הָיוּ מִילוֹתֶיךָ לִפְנֵי זֶה עַכְשָׁיו הַקּוֹל – אוֹתוֹ הַקּוֹל הַיָּדַיִם – אוֹתָן יָדַיִם אַךְ הַתְּנוּעוֹת קְלִיפּוֹת רֵיקוֹת עוֹטְפוֹת שִׁבְרֵי הֲבָרוֹת, קְלַידוֹסְקוֹפּ הַמְּעַרְבֵּב מַחְשָׁבוֹת שֶׁאֵין לָהֶן בַּית    וְהֶן נָעוֹת מִצַּד לְצַד מְשַׁנּוֹת צוּרָה. עוֹד מְעַט כּוֹחַ הַמְּשִׁיכָה יִטּוֹל גַּם אוֹתִי לְמַעֲמָקֵי הַשִּׁכְחָה אֲנִי מוּכְרָחָה עוֹד פַּעַם לְהִזָּכֵר אֵיךְ הָיִיתָ לִפְנֵי זֶה