בְּסִפְרִיַּת הַחֳמָרִים
הַסַּפְרָן מִתְגָּאֶה
"שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חֳמָרִים כְּבָר יֵש לָנוּ
חַפְּשִׂי אֶת אֵלֶה הַטּוֹבִים לַסְּבִיבָה."
אֲנִי עוֹבֶרֶת מְמַשֶּׁשֶׁת
מִרְקָם אַחַר מִרְקָם
חָמְרֵי זִכְרוֹנוֹת
מְגֻבָּבִים בָּעֲרֵימוֹת
מְחֻסְפָּסִים, חֲלָקִים,
דּוֹקְרָנִיִּים, קְטִיפָתִיִּים
וְאַף לֹא אֶחָד
טוֹב
לִסְבִיבַת הַלֵּב
פורים שמח נורית,
רעיון מקורי בשירך היפה: ספריית החמרים.
השיר טוב לסביבת הלב.
רות
תודה לך, רות. הלוואי ויהיו עוד חומרים טובים לסביבת הלב… חג פורים שמח
נורית
מסכימה עם רות שירך מציג רעיון מקורי ויפה וגם בטוי יפהפה"סביבת הלב"
עפרה
תודה עפרה יקרה. מאחלת שתהיה גם לך סביבת -לב מאירה…
חג שמח נורית
לפעמים אנו משתמשים עם החומרים לעטוף את הלב כדי להגן עליו
אבל איננו רוצים אותו אטום לסביבה ולזיכרונות
לכן מעדיפים לקחת את הסיכון
דוד, תודה על תגובתך. חלק מהרצון לאיסוף החומרים הוא כדי לחזור ולמשש אותם, גם אם הם מזיקים לסביבה…
כי יש חומר ,נורית יקרה ,ויש אל חומר
ולסביבת הלב נדרשת אלכימיה מיוחדת אהבתי את האנלוגיה הרגישה בשירך בין שני סוגי החומרים.
שיריך מאוד מהודקים סביב תמונה שירית או שדה דימויים אחיד
ובהם נגיעות קטנות ,הרהורים ותובנות על החיים שלנו כאן
חג שמח
חנה יקרה, כתמיד, דברייך מפרגנים ומחממי לב… תודה לך עליהם ועל כך שאת תמיד מקפידה לקרוא ולהגיב…