מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
כְּשֶׁאָמַרְתָּ "אַתְּ חוֹפֶרֶת" וְנִמְלַטְתָּ מֵאֲחוֹרֵי
הַדֶּלֶת הַטְּרוּקָה
הִנַּחְתִּי אֶת הַקַּרְדוֹם מִיָּדַי.
נִדּוֹנָה לַעֲבוֹדַת פָּרֶךְ
לָגַמְתִּי מְעַט מַיִם קְפוּאִים
נִגַּבְתִּי חוֹל מְיֻזָּע מִמִּצְחִי
וְשָׁבְתִּי לְהָכִין בּוֹרוֹת
לִיְתֵדוֹתֶיךָ
יקירה, אני עדיין מתחברת לשיר מהצד השני, של בנך, ואני מבטיחה שעמוק הוא עדיין אוהב. חוץ מזה, שיר חזק ומטלטל עם מטפורה מקורית השואבת מסלנג עדכני לחלוטין.
תודה ענבל. אני בטוחה באהבה. אני רק חושבת שאלה שני תפקידים שונים שהחיים דורשים שנמלא…
נורית
שלום נורית
לרגע חשבתי לעצמי מה קורה לשיר היפה הזה
לא מתאים שתכתבי שיר כזה
ואז ראיתי שכתוב למעלה בקטן
לבני
היי דוד, אני חושבת שהבנתי למה התכוונת…אבל כתמיד, חשוב לי לדעת אם השיר מדבר בעד עצמו…
בהחלט נורית
הוא מדבר נהדר
פשוט לא יכולתי לקבל אותו בלי שאראה שמדובר בבנך
אם לא הייתי מכיר אותך הייתי חושב כול מיני מחשבות על אומללותה של הכותבת
לא כך במקרה הזה
תודה נורית יקרה
השיר מצוין
תודה דוד, גם על המשוב לשיר וגם על הדאגה שלא אהיה אומללה…
בעניין זה ראיתי היום משפט מבריק של חנוך לוין, מתוך פלוך, ״קשה לך? אתה סובל? זה עוד לא עושה אותך אמן״.
אחלה משפט נורית
את הרי מכירה את דעתי
אני לא ממליץ לאמץ סבל כדי להיות אומן
יופי נורית
אהבתי את תמונת הקרדום וחשבתי על הבטוי לעשות משהו כקרדום לחפור בו.אהבתי במיוחד את שתי השורות האחרונות _לחפור בורות ליתדותיך_נפלא
עפרה
תודה עפרה יקרה
סערות פתאומיות יכולות לדון אדם לעבודת פרך ולמחרת להוציא אותו לחוויית גן עדן, באותה טריטוריה עצמה. כתוב מאוד יפה
תודה נעם. מה שבולט לי במיוחד הוא שעבודת הפרך הזאת היא בעצם בחירה חופשית…
איזו אמא! מסורה ומוכשרת.
אהבתי.
רות
רות יקרה, תודה….אני אראה לו את דברייך.. 🙂
נורית
תגובתי הקודמת כנראה לא נקלטה נורית. שיר נפלא ומרגש
עולה בי עבודתה של סיגלית לנדאו בה חפרה בדלת בצפורני מתכת.
הסצנה בשירך חזקה ומעוררת השראה.
תודה סמדר. אני שמחה על ביקורך אצלי ועל דברייך. בין אם חופרים בחול או בדלת – החתיכות שנתקעות מתחת לציפורניים כואבות נורא…
נורית
שיר מקסים מהודק מטפורית ומביע את מורכבותם של יחסי הורים -ילדים
אנו חופרים בורות ליתדותיהם מרווים אותם במים חיים כמו שיצחק חפר מחדש את בורות אברהם הסתומים
והם רואים בנו כ"חופרים"
שימוש יפה ומרובד עשית בשפה לצורותיה השונות
אהבתי את השיר מאוד, נורית, שהוא בבחינת
מעט המכיל את המרובה
ועוד משהו נחמד שנזכרתי בו
אף נכדתי הקטנה בת החמש בקיאה בלשון הסלנג הזאת
כשאני חוזרת ומספרת לה בהתלהבות דברים שאנו פוגשות בדרך(צמד חתולים המתחבא בתוך כדי עציצים בגשם, או כלבלב קטן הרודף אחרנו כל הדרך הביתה כשאני מוציאה אותה מהגן)היא אומרת:
"סבתא די את חופרת בזה"
תודה חנה יקרה. הבנת בדיוק את כוונתי. הסיפור על נכדתך מוכר לי מאד. גם אני הפכתי להיות אובייקט לחיקוי כשכולם פוצחים במשפטים כמו ״תראו איך המים כמו ראי״… 🙂