אַל תִּיתֵן לַחַיִּים לְעַרְבֵּל אוֹתָנוּ
בְּקַעֲרַתָם הַעֲנָקִית
לַהֲפוֹך אוֹתָנוּ
גּוּף, רַגְלַיִים, ראֹש
לְהִסְתַּבֵּךְ
לְהִשָּׁפֵךְ
בּוֹא וְנִהְיֶה כְּמוֹ הַתְּמִיסוֹת הַצִּבְעוֹנִיוֹת
שֶׁעִרְבַּבְנוּ כִּיְלָדִים
בַּמַּעֲבָּדָה לְכִימְיָה
יָרוֹק מַצְמִיד לֶחְיוֹ לַכָּחוֹל
חוֹסֶה עָלָיו בְּזַהֲרוּרִים עֲנֻגִּים
וְאֵינוֹ מִתְמַזֵג לְתוֹכוֹ.
חֲנוּטִים בִּגְבוּלוֹת הַזְּמַן
גַּעֲגוּעֵינוּ יִתְאַדּוּ
יִתְפַּזְּרוּ אֶל הֶחָלָל
מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
ליל טוב נורית
אַל תִּיתֵן לַחַיִּים לְעַרְבֵּל אוֹתָנוּ
בְּקַעֲרַתָם הַעֲנָקִית
לַהֲפוֹך אוֹתָנוּ
אל מי את פונה נורית יקרה?
דוד, מעניין שדווקא השיר הזה סיקרן אותך לדעת למי נכתב… אבל מה שחשוב לי זה האם השיר עובר ונוגע בקורא, על בסיס חייו וחוויותיו, מבלי לדעת מה עומד מאחוריו…
השיר בהחלט עובר
אני חושב שאת יודעת למה אני שואל מי זה
ואם לא אז נדבר על זה בסדנא
דוד, זה לא מה שאתה חושב… ושוב, זה לא צריך לשנות לקורא. אם השיר מתחבר לבטן של הקורא ולחוויה האישית שלו – זה מה שחשוב בעיניי
שיר תפילה מזוקק
הכמיהה הזאת להיות תמיסה צבעונית כמו בילדות אחוות צבעים
ביחד אך כל צבע שומר על יחודו
הלוואי
אהבתי מאוד
עולם דימויים יפה
גוזרת ושומרת, נורית יקרה
חנה יקרה, תודה על תגובתך ומילותייך החמות… התרגשתי שאהבת (וגזרת 🙂 ).
אני שמחה שעולם הדימויים בשיר נגע בך…
כל כך יפה ומחמם את הלב כמו תפילה באמת
עפרה
תודה עפרה יקרה, מעניינת ההסתכלות שלך ושל חנה על השיר כעל תפילה…
נורית
אני רואה את השיר הזה כהתפכחות מהתמימות הזאת
שאנו יכולים לשלוט בחיינו על הצבעים ולהפוך אותם לצבע שקל לנו לחיות איתו
זוהי חשיבה של הילד שבנו שאינה מרפה.
יש פה מחאה נגד השרירותיות של הכח העליון המערבב את הצבעים בחיים ולנו אין שליטה.הכמיהה לחיות צבע ליד צבע בשלום.כמו במעבדה-דימוי נפלא.
יפה מאוד.אני מזדהה בהחלט.
אוה יקרה, הבנת נכון את הרצון לא לערבב את הצבעים. רק שהתפכחות עדיין אין כאן… 🙂
נורית
אני רואה את הבית האחרון עם התאדות הגעגועים כהשלמה כהתפכחות שבאה עם הזמן.
אוה
אוה, הבית האחרון הוא המחיר של הניפרדות. אפשר באמת לראות בו השלמה ואפשר לראות בו החמצה גדולה…
היי נורית נזכרתי בפתגם:
יודעת איך משחררים טיפה של
מים?
נותנים לה לנשור לתוך האוקינוס
אפרופו מחיר הניפרדות
בקר נפלא
תודה חנה, איזה פתגם חכם, המשלב את השחרור עם האובדן גם יחד, שזה בעצם במהות הנפרדות…