עֶצֶב מִתְהַפֵּךְ בִּי לְשִׂמְחָה
כְּתִינוֹק הַמִתְהַפֵּךְ עַל בִּטְנוֹ
לְאַט…בִּזְהִירוּת…
מַשְׁאִיר יָד אַחַת מֵאָחוֹר
לִתְמוֹךְ אִם יִפּוֹל חֲזָרָה.
וְתִקְוָה חַשְׁשָׁנִית מְמַלְאָה אֶת לִבִּי הַקָּעוּר
בְּזֶרֶם מִתְעַצֵּם
כְּמַיִם זַכִּים
שֶׁיָּמִים טוֹבִים מִשְׁתַקְּפִים בָּם
עצב מתהפך בי לשמחה
וְתִקְוָה חַשְׁשָׁנִית מְמַלְאָה אֶת לִבִּי הַקָּעוּר
תקופה לא קלה בשבילך נורית
מאחל לך מעברים שקטים וליבך שלא יחשוש למלא עצמו תקווה
שבת טובה לך
תודה דוד, על המשוב ועל העידוד…
אנלוגיה יפהפיה בין התהפכות העצב לשמחה לבין התהפכותו של התינוק.יופי
עפרה
תודה עפרה על המילים החמות, גם בבלוג וגם במייל…
מצטרפת לתגובתה היפה של עופרה אכן אנלוגיה יפה ומענינת
תודה חנה. שיהיה לך שבוע נפלא.
יש בשיר הזה רכות כעורו של תינוק
גם המים הזורמים מוסיפים לאוירת הזרימה העדינה וכל זה מוביל לאופטימיות, לנחמה בסוף השיר.בנוי מצויין אהבתי.
תודה אוה יקרה, אכן, זה הכי אופטימי שאני מעזה לראות קדימה…