שירים מזוית העין כותב. בעיקר שירה

אִם טֶקֶס בַּרְבָּרִי, אָז לְפָחוֹת שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ לֹא עֵד לֹא אֵיד אֲפִלּוּ לֹא הֵד לֹא מַלְאָךְ וְלֹא שָׂרָף רַק אַתְּ וַאֲנִי וְהַכְּרוּב הַמָּתוֹק הֶהָלוּם עַל מִטָּתוֹ בַּמָּקוֹם הֲכִי מְגוֹנֵן בָּעוֹלָם חוּץ מִזְּרוֹעוֹתֵינוּ וְעוֹד מְעַט יִמְצָא מִפְלָט עַל לִבֵּךְ אַחֲרֵי שֶׁהַמּוֹהֵל יְסַיֵּם יַחְבֹּשׁ יְבָרֵךְ וְלֹא יִשְׁכַּח אוֹתָנוּ וְלֹא יִסְלַח לָנוּ שֶׁכָּכָה בְּלִי מִנְיָן וּבְלִי בְּרָכָה מִפִּי אָב הַמְקַלֵּל בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ ...

קְלִפַּת אֵיקָלִיפְּטוּס יְכוֹלָה לִהְיוֹת קְלָף לְתוֹלְדוֹת אֶרֶץ. אַךְ נָקֵל לְהַעְתִּיקָהּ מִמְּקוֹמָהּ   מִלְּהַעְתִּיקַן לְתוֹכָה.   אֲפִלּוּ שֶׁעִקֵּשׁ טִבְעוֹ הַזָּר שֶׁל הָעֵץ וַעֲדַיִן יַשִּׁיל אֶת קְלִיפּוֹת הַזְּמַן הוּא חֻנַּךְ כָּאן מֵחָדָשׁ  לַעֲמֹד בֶּחָצֵר צְפוֹנִית מְגֻדֶּרֶת כְּשֶׁאָנוּ חוֹלְפִים תַּחְתָּיו.   עַכְשָׁו לֵךְ וּלְמַד מִקְּלִפָּה דַּקָּה עַל עֹבִי הַתּוֹךְ   אַחֲרֵי שֶׁהַבּוּשָׁה הִתְיַבְּשָׁה בַּבִּצּוֹת בְּתוֹכָן בּוֹסַסְנוּ. מִי שֶׁהִתְבַּסֵּס בְּחַצְרוֹת הַגְּדוֹלִים יִתְבַסֵּם בְּשִׁגְּעוֹן הַגַּדְלוּת ...

  קָשֶׁה לַחֲמֹק בֵּין רְשָׁתוֹת פְּרוּשׂוֹת לְלֹא תְּמִיכַת תְּנוּפָה שֶׁתִּשְׁאַב אֶת כֹּחָהּ מִמֶּרְחָבֵי יָם פְּתוּחִים. אַף דָּג עוֹד לֹא הִצְלִיחַ לִקְרֹעַ אֶת הַנִּגְזָר מֵרֹאשׁ    וְהַקְּרָב הָאַחֲרוֹן תָּמִיד אָבוּד לְמַפְרֵעַ. זֶה יָדוּעַ לְכָל אֶחָד מִן הַהַתְחָלָה רַק לֹא לְעַצְמְךָ, רַק לְעַצְמְךָ לֹא? דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עַם עַצְמְךָ אַתָּה מְסַנְגֵּר עַל דָּגִים כָּמוֹנִי הַמְּחַכִּים בְּפִנַּת חֲנֻיּוֹת מֵאֲחוֹרֵי מִסְגְּרוֹת הַשְּׁקוּפוֹת לַמַּבָּט.    לֹא ...

בְּשָׁעָה זוֹ חֲדֵלוֹת יָדֵינוּ לִרְעֹד וְרַגְלֵינוּ, רוֹפְסוֹת, שׁוֹכְחוֹת אֵיךְ לִצְעֹד, לֹא יוֹדְעוֹת עוֹד לָרוּץ וְלִפְרֹץ מִן הַכֶּלֶא עֵת אֶל אֹפֶל מוּגֶפֶת עָלֵינוּ הַדֶּלֶת.   רָאשֵׁינוּ נָדַמּוּ, נִדְמִים לְסוּסִים נִדְהָמִים בַּעֲוִית שְׁרִירֵיהֶם, בַּפֶּה הַפָּעוּר  וְרָפְתָה אֲחִיזָתֵנוּ בַּקִּיר, וְעוֹד נוֹהֲמִים פְּסוּקִים עֲקָרִים בַּתָּא הַסָּגוּר.   מֵעַל אֲרֻבּוֹת צוֹנְחוֹת צִפָּרִים-אֲלָפִים כַּבָּרָד הַגּוֹרֵר מִן הַגַּג רְעָפִים, וְהֵן שְׁמוּטוֹת מֵעָנָף מֵאֶבֶן הַקֶּלַע, מְשֻבְּרוֹת כָּנָף וּמֻכּוֹת ...

וְכִי זוֹ עֵת הַטְּלַאִים לָצֵאת לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה עַל רַגְלַיִם פָּקוֹת, דַּקִּיקוֹת? אֲבָל הָרַגְלַיִם בִּמְקוֹמָם כְּבָר הֶחְלִיטוּ, וְאֵין עוֹצֵר וְאֵין מַכְחִישׁ וְאֵין עוֹנֶה.    וְהַכְּבָשִׁים הַזְּקֵנוֹת לְיַד הַגָּדֵר  לְמִי יַגִּידוּ? מִי הֵן שֶׁיַּגִּידוּ – וּמֶה?   עַד שֶׁיָּבִינוּ זֹאת הַכְּלָבִים רוֹעֵי הַצֹּאן – שֶׁהִגִּיעָה עֵת לְדַקְדֵּק    – הֵם יַמְשִׁיכוּ כָּל הַזְּמַן לְהִתְלַקֵּק.   זוֹ שְׁעַת הַסְכָּמָה וּזְמַן חֲנֻפָּה,  עֵת לְשִׁרְבּוּב הַשָּׂפָה וּלְהוֹצָאַת ...

  אַתְּ קוֹרֵאת אֶת הִשִּׁיר כְּפִי שֶׁמּוֹדְדִים שִׂמְלָה הִיא לֹא מַסְפִּיק קְצָרָה, אַתְּ אוֹמֶרֶת לְעַצְמֵךְ וּמוֹשֶׁכֶת אֶת אִמְרָתָהּ לְעֵבֶר מִפְשָׂעָתֵךְ וְאַף גָּבוֹהַּ מִזֶּה. אַחַר כָּךְ מִתְיַשֶּׁבֶת בְּרַגְלַיִם מְפֻסָּקוֹת, לִרְמֹז עַל תַּחְתּוֹנָיִךְ הַמְּיֹחָלִים, בְּמַבָּט גָּלוּי וְחָצוּף שֶׁל שַׂחְקָנִית מַתְחִילָה אוּלַי אֵין בְּכַוָּנָתֵךְ לְהָסִירָם, אֶלָּא בְּמַחֲשַׁבְתֵּךְ. וּמָה בִּקַּשְׁתְּ לִמְסֹר לִקְהָלֵךְ? – אֵין לוֹ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַדָּרוּשׁ לְזַהוֹת בְּעֵינַיִךְ פַּחַד אַל חֲשָׁשׁ, הַצְּעִירִים ...

        דברים שנשאתי בערב ההשקה לספרה המצוין של נעמה "המאמץ להתעוררות", על שירה "אין משוררים גדולים פה" (מתוך ספרה):  אֵין מְשׁוֹרְרִים גְּדוֹלִים פֹּה בַּגֶּטוֹ אֲבָל יֵשׁ דֻּגְמָנִית עֲנָקִית וְזָמֶּרֶת עֲנָקִית וַאֲפִלּוּ פָּגַשְׁתִּי עֲנָק רוּחָנִי אֶחָד יָשְׁבוּ סְבִיבוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הִבִּיטוּ בְּעֵינָיִם פְּעוּרוֹת וְלֹא הֵבִינוּ חֲצִי מִלָּה מִדְּבָרָיו הָרוּחָנִיִּים. אֵין מְשׁוֹרְרִים גְּדוֹלִים פֹּה אֲבָל יֵשׁ מְסִבָּה מַדְהִימָה וְשֶׁפִית מַדְהִימָה וְגַם ...

גִ'נְגִ'יס חַאן זוֹרֵם בְּעוֹרְקַי בִּוְרִידַי שָׁט הַכּוּזָרִי   הוּנִי מִצְטַבֵּר בְּנִשְׁמָתִי וְהַגּוֹתִי בְּמַחְשַׁבְתִּי.   אַךְ מִכָּל מְלַמְּדַי סָכַלְתִּי וּמֵרַגְלַי  נִבְרָא מִקְפָּא פּוֹלָנִי.   כָּעֵת כֹּחִי אֵינוֹ מַכִּיר בְּעָצְמָתוֹ וְחֻלְשָׁתִי לִי פִּרְחֵי גַּן מַרְפֵּא. שְׁרִירַי נִסְמָכִים עַל מַיִם עַצְמוֹתַי קְבוּרוֹת בַּעֲרָבוֹת רְחוֹקוֹת  וַאֲנִי סוֹפֵג מַהֲלֻמוֹת מֵאָבָק מִדְבָּר.    וְאִם אַחֲרֵי כָּל הַתְּלָאוֹת הָאֵלֶּה אֵינִי מְבַקֵּשׁ מָזוֹר מֵרַב פִּלְאִי זֶהוּ אוֹת שֶׁחֻשַּׁל ...

טְרוֹיָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה הַחוֹמָה מֻקֶּפֶת בִּטְרוֹיָה אָנוּ זְקִיפִים מַשְׁקִיפִים לַמֶּרְחָק עֲסוּקִים כָּל יוֹם בְּזֶמֶר וְלֹא רוֹאִים מִמֶּטֶר כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֱלֹהֶיהָ וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת עַל עֶרְווֹתַיִךְ הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים וְכָל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה עִוְּרִים חוֹפְרִים בֵּין רַגְלָיִךְ.

  לֹא דּוֹמֶה אִחוּר לָאֳנִיָּה לְאִחוּר לְרַכֶּבֶת הָאִחוּר לֹא יִבְרַח לְךָ, הוּא לֹא אַרְנֶבֶת מְפֻחֶדֶת.    גַּם אִם הִיא תַּפְלִיג בִּלְעָדֶיךָ  אֶל הַקַּרְחוֹן הַמְצַפֶּה לֹא יִהְיֶה זֶה מְאֻחָר מִדַּי לִטְבֹעַ. אָחוֹת תְּאוֹמָה מַמְתִּינָה לְךָ בַּנָמֵל וְלֹא יָפֶה יְתוֹמָה יָּפָה כָּזוֹ לִזְנֹחַ אוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת רַב חוֹבְלָהּ הֶעָיֵף מֵהַחַיִים עוֹצֵם עֵינַיִם כְּמוֹ לִקְרַאת פְּגִישַׁת מַחֲזוֹר  שֶׁמִּמֶּנָּה לֹא יוּכַל וְלֹא יִרְצֶה לַחֲזֹר הוּא יְמַלְמֵל ...