לֹא דּוֹמֶה אִחוּר לָאֳנִיָּה לְאִחוּר לְרַכֶּבֶת
הָאִחוּר לֹא יִבְרַח לְךָ, הוּא לֹא אַרְנֶבֶת מְפֻחֶדֶת.
גַּם אִם הִיא תַּפְלִיג בִּלְעָדֶיךָ
אֶל הַקַּרְחוֹן הַמְצַפֶּה
לֹא יִהְיֶה זֶה מְאֻחָר מִדַּי לִטְבֹעַ.
אָחוֹת תְּאוֹמָה מַמְתִּינָה לְךָ בַּנָמֵל
וְלֹא יָפֶה יְתוֹמָה יָּפָה כָּזוֹ לִזְנֹחַ
אוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת רַב חוֹבְלָהּ הֶעָיֵף מֵהַחַיִים
עוֹצֵם עֵינַיִם כְּמוֹ לִקְרַאת פְּגִישַׁת מַחֲזוֹר
שֶׁמִּמֶּנָּה לֹא יוּכַל וְלֹא יִרְצֶה לַחֲזֹר
הוּא יְמַלְמֵל מִתּוֹךְ שְׂפַמְזְקָנוֹ
כַּמָּה הוּא יִשְׂמַח אִתְּךָ, וְרַק אִתְּךָ, לִטְבֹעַ
כְּשֶׁגָּבִיעַ שֶׁל שַׁמְפַּנְיָה בְּיַדְכֶם
כִּי אֶת הָאַחֲרָיוּת בִּלְעָדֶיךָ יִתְקַשֶּׁה לִבְלֹעַ
הוּא יְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לִטְפֹחַ עַל גַּבּוֹ
שֶׁיַּחְלִיק לוֹ אַלְכּוֹהוֹלְךָ בִּגְרוֹנוֹ
וְתוּכְלוּ לְאַחֵר לַדֶּרֶךְ.
אֱמֹר לוֹ שֶׁסּוֹף מַחְשָׁבָה בְּמַעֲשֶׂה תְּחִלָּה
וְאֵין צוֹרֵךְ לְהָצִיץ בַּשָּׁמַיִם
לִרְאוֹת – אוּלַי עָנָן הוּא הוּרִיקָן מִתְפַּתֵּחַ
וְאִם תִּתְפַּתֶּה לְאַחֵר אֶת הַמֻּקְדָּם
אֶל רֶגַע הַשֶּׁקֶט בְּעֵין הַסְּעָרָה
גּוֹרָלְכֶם יִהְיֶה תָּלוּי עַל בְּלִימַת שִׁוּוּי מִשְׁקָל
וְיֵחַרֵט בְּקֻבִּיָּה שֶׁל קֶרַח.
תָּבִין. אִתּוֹ יֵקַל עָלֶיךָ לְהַאֲמִין
שֶׁהַכּוֹכָבִים מְנַבְּאֵי הַמַּזָּלוֹת
הֵם הַמְנַתְּבִים אֶת דַּרְכָּהּ הַבְּטוּחָה
שֶׁל אֳנִיַּת הַדֶּגֶל
אֶל סוֹף הַתְּהוֹמוֹת.
————————
השיר התפרסם בכתב העת "מטען", גליון 22, חורף 2012