בננות - בלוגים / / דברים בשבח השפיות
שירים מזוית העין
  • שמעון רוזנברג

    יליד  1952 פולין, דור שני לשואה. שנת עליה 1957, נשוי+2 . מתגורר בתל אביב. השכלה - תואר שני  - מדע מדינה. תואר ראשון - תולדות המזה"ת החדש והיסטוריה של א"י. גמלאי . פרסם שירה מ-2007, בכתבי העת: "מטעם", "מטען", "עיתון 77"' "משיב הרוח" "מאזניים", בכתבי עת מקוונים ובאתרי אינטרנט. ספר שירה ראשון - "שירים מזווית העין" בהוצאת "גוונים", 2011 ספר שירה שני - "כל הדרכים מובילות אל עצמן" בהוצאת "פרדס", 2016 עורך כתב עת מקוון -"נתיבים" (בצוותא עם המשוררת נעמה ארז).

דברים בשבח השפיות

 

 

כְּדֵי לְדַבֵּר בְּשֶׁבַח הַשְּׁפִיּוּת לֹא צָרִיךְ מְשׁוֹרֵר,

לֹא צָרִיךְ בִּשְׁבִיל זֶה לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר,

לַעֲלוֹת לַבָּמָה, לְהַקְרִיא אֶת עַצְמְךָ לָדַעַת

לְצַטֵּט קוֹלֵגָה. לִקְרֹא לוֹ חָבֵר.

 

לֹא צָרִיךְ לְדַבֵּר בְּשֶׁבַח הַשְּׁפִיּוּת

אִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת מַהוּת מוֹתוֹ הַסּוֹעֵר.

 

לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר לֻלְיָן

כְּדֵי לֶאֱמֹד אֶת הַמֶּרְחָק.

בַּשְּׁבִיל הַזֶּה צָרִיךְ לָלֶכֶת אֵיתָן

עַל חֶבֶל מָתוּחַ. דַּק

כְּמוֹ כָּל הָעוֹלָם

סֻלָּם בִּקְצֵה גַּג.

צָרִיךְ לִלְמֹד לִבְטֹחַ בָּרֶגֶל,

עֵינֵי תַּעֲצוּמוֹת לִפְקֹחַ

עַל שְׂרוֹךְ שֶׁנִּפְרַם בַּמֹּחַ.

 

וּבְבֵית הַשָּׁפוּי, לֹא מְדַבְּרִים עַל הַהֶבֶל?

 

קֹדֶם רָאִיתִי שׁוּרָה שֶׁל מְשׁוֹרְרִים בְּאֶבְלָם

שֶׁעָלוּ וְיָרְדוּ

יָרְדוּ וְעָלוּ בְּסֻלָּמָם

שֶׁקָּרְאוּ וְסִפְּרוּ וְשִׁבְּחוּ וְסָפְדוּ 

וּפְנֵיהֶם אָמְרוּ יוֹתֵר מֵהַמִּלִּים שֶׁחָסְרוּ

וְהִסְתַּתְּרוּ מִכְּאֵב שֶׁהָיָה.  

 

הֵם לֹא דִּבְּרוּ בְּשֶּׁבַח הַשְּׁפִיּוּת.

הַאִם הַתָּלוּי יוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הַחֶבֶל?

 

 

 

 

2 תגובות

  1. רות בלומרט

    שיר אירוני.
    אני משערת שהוא קשור למשהו נורא.
    המשוררים שעלו וירדו בסולמם… והסתתרו מכאב שהיה.
    אבחנה כמדקרות חרב.
    רות

    • שמעון רוזנברג

      תודה רות.
      השיר נכתב בהשראת אירועים שהיו: ערב מטעם איגוד הסופרים, והוצאת כתב העת "גג", לזכרו של המשורר שי אריה מזרחי, שהתאבד. הערב התקיים בבית פליציה בתל אביב, ב-28 בדצמבר.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשמעון רוזנברג