הֵלֶיְנָהּ

אֶלֶף סְפִינוֹת הִטְבִּיעוּ פָּנֶיהָ

וְהַיָּם הַתִּיכוֹן לֹא סָעַר,

אֶלֶף מְשׁוֹרְרִים הִלְבִּינוּ פָּנֶיהָ

אַךְ צָבָא בְּמַלְכּוֹ לֹא גָּעַר.

כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה

מְזִמָּה עֲקֻמָּה נִרְקְמָה:

הַהִיסְטוֹרְיָה שִׁנְּתָה פָּנֶיהָ

הַמִּתְעַוְּתוֹת מִקִּנְאָה וְחֵמָה. 

מוּל בּוֹעֲלָהּ פָּארִיס הִתְעַלֵּם

וּמָה בְּכָךְ?

מֶנֶלָאוֹס – לֹא בּוֹשׁ וְנִכְלָם –

מָאַס בָּהּ וְשָׁכַח.

גַּם אוֹדִיסֵס הֶחָכָם לֹא קָם

כְּשֶׁהָרַעַל נִשְׁפַּךְ

וְאָכִילֵס לֹא שִׁלֵּם לֹא נָקַם

וְלֹא נָפַל בַּפַּח.

הַצִּי הַפּוֹלֵשׁ – זֶרַע נִשְׁחָת לְפָנֶיהָ

חִצֵּי תָּאֲוָתָהּ נִתְּרוּ יְתוֹמִים מֵעֵינֶיהָ,

וכְּשֶׁקִּיּוּמָהּ נוֹתַר לְלֹא מַחְשָׁבָה

רַק לִבָּהּ הַמְּמָאֵן עוֹד גָּבַהּ.