נקודת ראוּת כותבת
רגע בתל אביב, יוני 2011, לפנות ערב
מֵחַלּוֹן הָאוֹטוֹבּוּס הַנּוֹסֵעַ בִּרְחוֹב קִינְג ג'ורג',
רָאִיתִי אִשָּׁה בִּשְׂדֵרוֹת דָּוִיד הַמֶּלֶךְ וְרֹאשָׁהּ מוּרָם.
הִיא עָמְדָה וְהִבִּיטָה אֶל צַמְּרוֹת הָעֵצִים.
שַׂעֲרָה הַקָּצָר שֵׂיבָה, פָּנֶיהָ נָאִים וְגִזְרַתָּה דַּקָּה.
בְּגָדֶיהָ קַלִּים וּפְשׁוּטִים בְּצִבְעֵי כָּחֹל וְאָפֹר.
לְרַגְלֶיהָ סַנְדָּלִים אֲדֻמִּים, בְּהִירִים.
מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע קָלַטְתִּי אֶת הַחֶמְדָּה בְּעֵינֶיהָ
הַתְּלוּיוֹת בְּעָנָן אָדֹם לוֹהֵט שֶׁל הַצֶּאֱלוֹן הַפּוֹרֵחַ
עִם שַׁלְוַת הָעֶרֶב הַיּוֹרֵד.
* צאלון נאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צאלון נאה (שם מדעי: Delonix regia) הוא עץ תרבותי מתת-משפחת הקסאלפיניים שמקורו במדגסקר, בעל נוף רחב שגובהו 5-12 מטרים. בעת הפריחה מתכסה העץ בפרחים גדולים בצבע כתום–אדום – ומכאן שמו האנגלי "פלמבוינט" – עץ השלהבת. העץ גדל רק במקומות חמימים.
רוחה שלום,
לראות אנשים שרואים… ולכתוב על כך…
יפה ומדבר למי שרואה אנשים שרואים וכותבים על כך…
נהניתי מן השיר.
תודה ושבת שלום — צדוק
אהבתי את האשה הקטנה הזאת שהגדילה לעשות ומשכה אותך להשתכל ביופי פחות ארצי משמלה ונעליים…
תמונה מקסימה.
תודה, לוסי.
יפה איך הבחנת בחיבור בין ה"ארצי" למה שמעליו. אני כנראה חיפשתי אותה, ובדיוק ברגע שראיתי את הסנדלים האדומים היה לי את ה"קליק" עם השלהבת שמעל.
היא רארתה צאלון נאה ושמיים ואת ראית אותה רואה וגם.. ראית אותה. טוב שיש כמוך וכמוה…..
מירי, תודה!
כבר שנים רבות יש לי רומן עם תל אביב, שהתחיל באמת עם העינים הרואות (כאשר למדתי ציור ב"אבני" הישן והטוב),וכנראה לא במקרה ראיתי אותה רואה את היופי האדום הזה.
מקסים ומדליק, רוחה יקרה.