נקודת ראוּת כותבת
הייתה לה עדנה
תֹּמֶר הַגַּנָּן כָּרַת אֶתְמוֹל
אֶת עָנָף הַשּׁוֹשַׁנָּה הַוְרֻדָּה
שֶׁפְּרִיחַתָּה הַקְּצָרָה בְּחַלּוֹנִי
הָיְתָה עִלָּה לִכְתֹּב בַּיּוֹמָן:
כַּמָּה פָּשׁוּט, כַּמָּה נִפְלָא,
לִהְיוֹת שׁוֹשַׁנָּה וְרֻדָּה!
* * *
מִכָּל הַמִּלִּים שֶׁרָצִיתִי
לִקְרֹא וְלִכְתֹּב
לְהַעְתִּיק וּלְהַדְבִּיק
רַק אֵלּוּ שֶׁלְּךָ בmail :
" אַתְּ חֲסֵרָה לִי מְאֹד"
מִלְּאוּ אוֹתִי וְלֹא
חָסַרְתִּי דָּבָר
רוחה הי,
שירים מלבבים ומלאי עדנה — נהניתי לקרוא.
צדוק
צדוק שלום!
תודה על התגובה. גם בה יש בשבילי משהו מופלא כמו אותה פריחה.
הי רוחה, השירים שלך מאד נוגעים בפשטותם ובכנותם.