בננות - בלוגים / / שיר חדש
נקודת ראוּת
  • רוחה שפירא

    נולדתי בקיבוץ גבעת השלושה (הישנה). אחרי הפילוג (1952), עברתי עם הורי לקיבוץ החדש - עינת. ומאז אני כאן. אני אלמנה, אם ל- 5 בנים (4 מהם חברים בעינת), סבתא ל - 10 נכדים. עבדתי בחינוך בגיל הרך ובמטבח. למדתי ולימדתי אמנות. לאורך כל הדרך הייתי ועדיין פעילה בתחומי התרבות בקיבוצי. כיום אני פנסיונרית ומנהלת את הארכיון בעינת. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: אורו המריר של השחר / הוצאת כרמל / 2008. הגוף כואב את ראשיתו / הוצאת פרדס / 2010 / עריכה: יקיר בן-משה

שיר חדש

* * *
 
בַּלַּיְלָה זֶה מַרְגִּישׁ אַחֶרֶת.
אחה"צ קָרָאתִי לָהּ תּוּגָה, תּוּגַת הַבְּדִידוּת אֲפִלּוּ
כִּי רָצִיתִי לִהְיוֹת קְרוֹבָה אֵלֶיהָ
(אֲבָל לֹא מַמָּשׁ לְהוֹדוֹת בְּקִיּוּמָהּ).
 
עַכְשָׁו כְּבָר לַיְלָה וְרָאִיתִי בְּהוֹט דְּרָמָה אֶת אנג'ל רודריגז
שֶׂכָּל הַדְּלָתוֹת בְּמַנְהֶטֶן נִסְגָּרוֹת בְּפָנָיו וְהוּא נַעַר מִתְבַּגֵּר
שֶׁנִּלְחַם בְּכָל כֹּחוֹ עַל חַיָּיו בַּחֲצִי חִיּוּךְ עָצוּב וּמְתֻסְכָּל
 
וְאֵין לִי נֶחָמָה, גַּם לֹא כּוֹתֶרֶת מַתְאִימָה
(כִּי אֶצְלִי זֶה לֹא מַמָּשׁ מִלְחֶמֶת קִיּוּם),
אוּלַי מָחָר אַחֲרֵי הַחֲלוֹמוֹת 
אַחֲלִיף אֶת הַתּוּגָה בְּמִלָּה אַחֶרֶת.
 
 
 

6 תגובות

  1. אורה ניזר

    הי רוחה, תדאגי שהחלומות יהיו מהזן השמח,

    • רוחה שפירא

      אורה חברתי היקרה!
      האם את מתכוונת לומר שעדיף שאחלום חלומות מהזן השמח כדי לשפר את השיר או פשוט לכתוב אחר, אז למה לא תקראי לילד בשמו?
      הלא לתגובות על הכתיבה נועד האתר. גם בעלי דעה אחרים מוזמנים להגיב, הבלוג פתוח! שבת שלום ומבורך! שלך,רוחה

  2. אורה ניזר

    רוחהלה היקרה , התכוונתי שבעיקבות חלומות מוארים, שמחים יעלו רגשות שמחה , ומכאן שירים שמחים ושמות וחיים ובכלל שתעלה ותבוא השמחה במחוזותינו. לא ניסיתי לערוך את השיר אלא את החיים. וזה באמת קצת קשה.

  3. תוגה זו מילה כל כך יפה. ולי היא מזכירה את המילה טוגה, שזה גלימה, וזה בסדר שהתוגה תעטוף אותי ועצם ההתעטפות מנחמת.

    • רוחה שפירא

      בוקר טוב, לוסי, תודה על התגובה.
      אכן מופלאות דרכי המחשבה וכוחן של מילים לעטוף, לנחם ולגעת דרך חיבור לצליל, לגוון ולקצב המפרים את קרקע השירה.

  4. (אֲבָל לֹא מַמָּשׁ לְהוֹדוֹת בְּקִיּוּמָהּ).

    משקף ממש את מה שאנו חשות לפעמים, יום הולך ויום בא.

    תודה.
    לאה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל