נקודת ראוּת כותבת
אלוויס
עֶרֶב אֶחָד גָּלַשְׁתִּי בְּמַחְשֵׁב. הִנַּחְתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן לְיָדִי
סֵפֶל חַרְסִינָה שֶׁעָלָיו כָּתוּב ELVIS וּבְתוֹכוֹ תֵּה יָרֹק וְחַם.
הִבְחַנְתִּי שֶׁתַּחְתִּית הַסֵּפֶל רְטֻבָּה. נִגַּבְתִּי אוֹתָהּ, הִמְשַׁכְתִּי לִגְלֹשׁ
וְשׁוּב שְׁלוּלִית קְטַנָּה בִּצְבְּצָה מִסָּבִיב לַסֵּפֶל.
יֵשׁ נְזִילָה, חָשַׁבְתִּי אַךְ לֹא גִּלִּיתִי אֶת מְקוֹרָה. רַק לְמָחֳרָת
כְּשֶׁהוֹצֵאתִי אֶת הַסֵּפֶל מִן הַמַּדִּיחַ, רָאִיתִי סֶדֶק דַּק כְּקַו עִפָּרוֹן מְחֻדָּד,
מַתְחִיל מִשְּׂפַת הַסֵּפֶל וְיוֹרֵד בְּעִקּוּל עַל בְּלוֹרִיתוֹ הַשְּׁחוֹרָה
וּפָנָיו הַצְּעִירִים וְהַיָּפִים שֶׁל אלוויס פרסלי.
בָּחַנְתִּי בְּעִנְיָן אֶת הַצִּלּוּם בְּשָׁחֹר לָבָן שֶׁנִּצְרַב עַל הַסֵּפֶל.
הַמַּבָּט בְּעֵינָיו הַיָּפוֹת שֶׁל אֶלְוִיס הֶחֱזִיר אוֹתִי בְּאַחַת לְיָמִים רְחוֹקִים
וּפָתַח לִי שְׁבִילִים, זִכְרוֹנוֹת וְגַעְגּוּעִים.
אֶת הַסֵּפֶל הַזֶּה בָּחַרְתִּי וְקִבַּלְתִּי לִפְנֵי יוֹתֵר מ-20 שָׁנָה,
כַּאֲשֶׁר בְּטִיּוּל לִירוּשָׁלַיִם עָצַרְנוּ, אוֹשְׁקָה וַאֲנִי
בְּתַחֲנַת הַדֶּלֶק בִּנְוֶה אִילָן, לְיַד פּוּנְדַק אֶלְוִיס,
כַּאֲשֶׁר בְּטִיּוּל לִירוּשָׁלַיִם עָצַרְנוּ, אוֹשְׁקָה וַאֲנִי
בְּתַחֲנַת הַדֶּלֶק בִּנְוֶה אִילָן, לְיַד פּוּנְדַק אֶלְוִיס,
וְשָׁתִינוּ קָפֶה מוּל פִּסְלוֹ הַמֻּזְהָב, בְּגֹדֶל טִבְעִי שֶׁל "הַמֶּלֶךְ".
(אוֹשְׁקָה שֶׁלִּי כְּבָר 7 שָׁנִים לֹא אִתָּנוּ וּבַזְּמַן הָאַחֲרוֹן,
נוֹפְלִים, נִסְדָּקִים וְנִשְׁבָּרִים אֶצְלִי הַרְבֵּה דְּבָרִים .
לִפְנֵי כְּחָדְשָׁיִם נָפַלְתִּי וְרִסַּקְתִּי אֶת פִּיקַת הַבֶּרֶךְ הַשְּׂמָאלִית.
מֵאָז אֲנִי צוֹלַעַת בֵּין יְמִינִי לִשְׂמָאלִי וּמְהַלֶּכֶת בֵּין הַזְּמַנִּים.
גַם אֲהָבוֹת נִשְׁבָּרוֹת, נוֹבְלוֹת, נוֹבְטוֹת, וְשׁוּב פּוֹרְחוֹת בְּחַלּוֹנִי.)
הוֹ, אֶלְוִיס הַיָּפֶה, הֶעָצוּב וְהָרוֹמַנְטִי, הַמֶּלֶךְ שֶׁל שְׁנוֹת נְעוּרֵינוּ!
Back to the magic, כָּתוּב עַל הַסֵּפֶל שֶׁלְּךָ
וְגַם צְלַלִיתְךָ מְּרַקֶּדֶת עָלָיו.
הַזְּמַן לֹא סָדַק אֶת קוֹלְךָ, וְהַגַּעְגּוּעַ נִמְשַׁךְ כְּמוֹ נַחַל.
קַו דַּק חוֹרֵץ עָרוּץ לִפְגִישָׁה אֲרֻכָּה וְאַחֶרֶת,
וְאוֹשְׁקָה עֲדַיִן כְּאִלּוּ חוֹזֵר וְאוֹמֵר – הַחַיִּים נִמְשָׁכִים…
וְאוֹשְׁקָה עֲדַיִן כְּאִלּוּ חוֹזֵר וְאוֹמֵר – הַחַיִּים נִמְשָׁכִים…
רוחה שלום,
קראתי שיר אנושי וחם — מאלה שחשים בהם את שמחת ההוויה המהולה בעצב על חלופיותה.
חג שמח — צדוק
תודה לך צדוק, על תגובתך היפה.
בברכה, רוחה
כמה יפה (ומכמיר-לב) המעבר מאלוויס לאושקה. ובכלל – מן הסיטואציה היומיומית מול המחשב או המדיח ומשם באבחה לירושלים של לפני עשרים שנה ועד שההקשר המלא של אושקה נפרש בשיר במלוא הדרו ותוגתו. ויפה מה שסגרת בסוגריים. לכאורה, לא חשוב. למעשה – מוגן וחשוב מכל.
הצטערתי לקרוא על פיקת הברך המרוסקת. החלמה מהירה, רוחה. וחג שמח.
שחר-מריו שלום רב!
בתחילה רציתי לקרוא לשיר "elvis נסדק", כי כמו שתיארתי הלכתי עם המילים בעקבות הסדק, אולי כדי למצוא את הדרך לתיקון.
תודה רבה על תגובתך ועל ההבחנה הדקה, שעזרה לי להבין בדיעבד למה סגרתי (בסוגריים), את החשוב מכל.
חג שמח ונפלא!
נוגע ללב ואנושי, כתבו נכון.
אושקה ואלוויס בסל הגעגועים.
רוצה להגיד שגם הספלים שלי כולם סדוקים, שבורים וקשה לזרוק.
לוסי שלום, תודה וחג שמח!
אולי לא חייבים לזרוק את הכלים השבורים, כי כבר אמרו חכמים:
אין דבר שלם יותר מלב שבור.