פריחת הזמן היפה ( 2 )
הִנֵּה הוּא מֵצִיץ מִפִּנּוֹת זְנוּחוֹת,
מַפְלִיא לַחֲבֹשׁ פְּצָעִים בִּדְמָמָה
פּוֹעֵם בְּדֹפֶק הַכְּאֵב כַּחֲלוֹם יָשָׁן,
זּכָּרוֹן עָלוּם, מַגָּע עוֹר תִּינוֹקִי
מְאַלְחֵשׁ גַּעְגּוּעַ עָנֹג
שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה.
גוּפִי מְבַקֵּשׁ נֶחָמָה וּמָזוֹר, עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו
הַלֵּב, הוֹלֵם וְסוֹחֵף אֶת נַפְשִׁי שֶׁכִּמְעַט
וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ בְּאוֹר הַנֵּיאוֹן הַקַּר,
דַּוְקָא שָׁם, בָּרִחוּף הַמּוּזָר שֶׁל רַגְלַי
בַּחֲתָךְ חַד וּבָטוּחַ, עוֹלֶה וְצוֹמֵחַ
נִצָּן אָדֹם שֶׁל שׁוֹשָׁן, עָלֶה עַל עָלֶה
פּוֹלֵחַ קוּרֵי אוֹר בָּהִיר אֶל חַלּוֹן הַנִּפְתָח בְּרָאשִׁי,
וּפִתְאֹם מִתְאַסְּפִים סְבִיבִי, עָרְבּוֹ שֶׁל הַיּוֹם, צָהֳרֵי הַמָּחָר
אוֹר הַדָּם הַקּוֹרֵן מִן הַשֶּׁמֶשׁ
וְזוֹרֵם בִּלְחָיַי וּמְחַיֵּךְ בְּעֵינַי:
הִנֵּה הִגַּעְתָּ אֶל כֵּס הַמַּלְכוּת הַפּוֹרַחַת.
הַמּוֹנִיטוֹר לְיָדִי צוֹבֵעַ סְפָרוֹת וּשְׁרִיקוֹת כְּרַמְזוֹר,
אֲנִי טָסָה מֵעַל הַכְּאֵב הַמַּצְמִית בֵּין דְקִירַת הַרְגָּעָה
לִשְׁאִיפַת הַחַמְצָן הַמָּתוֹק בְּאַפִּי.
אִישׁוֹנַי עוֹקְבִים אַחֲרֵי מְחוֹג הַזְּמַן הַיָּפֶה
הָאוֹצֵר אֶת חֶמְדַת הֶעָלֶה הַיָּרֹק.
עַל לוּחַ לִבִּי נִצָּן פּוֹרֵחַ
וְרֵיחוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל שׁוֹשָׁן.