נקודת ראוּת כותבת
שלום למבקרים!
תאונה ביתית הפילה אותי אפיים ארצה ונזקקתי לאשפוז וניתוח לאיחוי פיקת רגלי השמאלית שנתבקעה. כ-3 שבועות אני מתאמנת בהחלמה בתנועה ובדמיון מודרך. כך חזרתי לקובץ שיריי החדש ומצאתי את עצמי מציירת במילים קווים לדמותו של הזמן היפה.
אין לי מושג מאין ולמה דווקא עכשיו אני מחברת אותו להווית השינוי בקצב החיים ומשמעותם, עם זאת אני מוצאת הרבה עניין וטעם לחקור את נפלאות הגוף והרוח ולהתפעל מהתופעה המדהימה של השושנה האדומה שהנצה לפני כשבועיים מול חלוני ועדיין פורחת במלוא תפארתה בתוך חלוני.
וכל השאר בתוך השיר המצורף. רק בריאות!
אגדת הזמן היפה – חוויה מחדר הניתוח
הִנֵּה הוּא מֵצִיץ מִפִּנּוֹת זְנוּחוֹת,
מַפְלִיא לַחֲבֹשׁ פְּצָעִים בִּדְמָמָה
פּוֹעֵם בְּדֹפֶק הַכְּאֵב כַּחֲלוֹם יָשָׁן,
זּכָּרוֹן רָחוֹק, מַגָּע עוֹר תִּינוֹקִי
מְאַלְחֵשׁ גַּעְגּוּעַ עָנֹג
שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה.
גוּפִי מְבַקֵּשׁ נֶחָמָה וּמָזוֹר, הַלֵּב עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו,
הוֹלֵם וְסוֹחֵף אֶת נַפְשִׁי שֶׁכִּמְעַט
וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ בְּאוֹר הַנֵּיאוֹן הַקַּר,
דַּוְקָא שָׁם, בָּרִחוּף הַמּוּזָר שֶׁל רַגְלַי
מִתּוֹךְ חִתּוּךְ חַד וּבָטוּחַ, עוֹלֶה וְצוֹמֵחַ
נִצָּן אָדֹם שֶׁל שׁוֹשָׁן, עָלֶה עַל עָלֶה
שׁוֹלֵחַ קוּרֵי אוֹר בָּהִיר אֶל חַלּוֹן הַנִּפְתָח בְּרָאשִׁי,
וּפִתְאֹם מִתְאַסְּפִים סְבִיבִי, עָרְבּוֹ שֶׁל הַיּוֹם, צָהֳרֵי הַמָּחָר
וְסִפּוּר הָאֶתְמוֹל, וְאָדֹם הוּא הַדָּם הַקּוֹרֵן מִן הַשֶּׁמֶשׁ
וְזוֹרֵם בִּלְחָיַי וּמְחַיֵּךְ בְּעֵינַי:
הִנֵּה הִגַּעְתָּ אַל כֵּס הַמַּלְכוּת הַפּוֹרַחַת.
הַמּוֹנִיטוֹר לְיָדִי צוֹבֵעַ מִשְׂחָקֵי סְפָרוֹת וּשְׁרִיקוֹת כְּרַמְזוֹר
אֲנִי טָסָה מֵעַל הַכְּאֵב הַמַּצְמִית בֵּין דְקִירַת הַרְגָּעָה
לִנְשִׁימַת הַחַמְצָן הַמָּתוֹק בְּאַפִּי
אִישׁוֹנַי מְחַפְּשִׂים אֶת מָחוֹג הַזְּמַן הַיָּפֶה
הָאוֹצֵראֶת חֶמְדַת הֶעָלֶה הַיָּרֹק,
עַל לוּחַ לִבִּי הַנִּצָּן פּוֹרֵחַ
וְרֵיחוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל שׁוֹשָׁן.
שיר יפה
אהבתי את "מחוג הזמן היפה" ,רק ברגעי קריסה יודעים להבחין בפעימות המיוחדות האלו
ואיזה יופי של מלכות ציירת לנו בשושנה הזאת
החלמה מהירה
החלמה מהירה רוחה
אין לי אלא לקנא באופטימיות שלך
גיורא
תרפויטי מכל בחינה. מענג. פותח חלונות בראש. אם הוא בעבודה עדיין: מספיק כואב (למרות, כן כן, האסתטיקה הצרופה) כך שלדעתי לא צריך את ה"ניתוח" בכותרת המשנה של הכותרת. וגם השושן כל כך שותת שלא צריך את המילה דם.
תודה לידידיי חנה טואג וגיורא פישר על ברכות ההחלמה. תודה שיכולתם לחוש בנימה האופטימית ובריח השושן המרפא.
חני ב. היקרה! תודה שאת איתי במסלולו של מחוג הזמן היפה, ושלא נס ליחן של מילים ללטף ולרקום קורי אור ופריחה לפצעי הכאב.
קלטתי גם את הזרקאור שהפנית אל הדם הקורן, (לא שותת) -וכתבתי שוב את השיר
בחרט ממוקד ועדין יותר כיאה למקום ההתרחשות. אדפיס בפוסט נפרד.
סוף שבוע נפלא!