בננות - בלוגים / / דגל לבן
זכות הצעקה

דגל לבן

 

 

דֶּגֶל לָבָן.

הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים

כִּי בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ.

חִזְרִי גְּבֶרֶת –

חוֹף אָסוּר לְרַחְצָה.

 

דֶּגֶל אָדֹם.

מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִּי אִישׁ

נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה.

חִזְרִי יַלְדָּה –

חוֹף אָסוּר לְרַחְצָה.

 

דֶּגֶל שָׁחֹר.

אֵלּוּ אֵינָם מֵי מְנוּחוֹת

וּמַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ.

בְּבַקָּשָׁה אָדוֹן מַצִּיל –

אֵינֶנִּי מְדַבֶּרֶת שְׂפַת הַיָּם.

 

 

 

 

 

 

 

מתוך הספר "חוף אסור לרחצה" בהוצאת "עמדה" 2010

 

11 תגובות

  1. נטלי שלום,
    נהניתי מן ההקבלה בין התמרורים והאותות החיצוניים לבין אלו הפנימיים.
    בהצלחה וברכות בכול — צדוק

  2. מרגש ונוגע ללב, במיוחד שתי השורות האחרונות (אז טוב שהן אחרונות וכך לצאת מהשיר)

  3. קראתי את השיר כמה וכמה פעמים, ואני פשוט אוהבת אותו, את האלוהים שבו את המבע הפשוט והלכאורה קל להבנה ועם זאת השיר טעון ומורכב ביותר. יש בו סיפור גלום, ואלוזיות ומטאפורות משלל שדות סמנטיים שמתחברים בטבעיות ובזרימה לכדי מיני אוקיינוס פיוטי. אני סקרנית לקרוא עוד משירייך, נטלי. וברוכה תהיי בהצטרפותך למטע-חממה או כפי שכתבה איתנה בפוסט של אמיר אור – מעין סלון חברים פריזאי. הקרואסון על המארחים לפי שעה, הגם אם מחירו האמיר אתמול. אנחנו נדיבים.

    • נטלי יצחקי

      היי ענת. תודה על ההתייחסות ובעיקר האהבה לשיר. לכבוד הוא לי.
      ואכן, נדיבים אתם מאוד 🙂

  4. הי נטלי, אהבתי לקרוא את שירך הזועק מתוך שלושה דגלים, שיר אישה העומדת לטבוע מאהבה שכל הדגלים האלה בשפת הים לא הגיוניים לה.
    בשפת האישה, דגל לבן מספר על כניעה ויאוש, דגל אדום שמזהיר התאהבות בין אישה צעירה (ילדה ולא גברת) לאיש מבוגר בגין חוכמתו, ודגל שחור מעיד על מים מתוקים בכלל שברומן אסור, ומי הים הלוא הם מלוחים.
    כשהלב מניף דגלים, וכשהסיפור הוא סיפור אהבה, אדוני המציל ואלוהים המושיע מתמזגים לכדי נמען אחד, והקול הבוקע מהשיר בבקשת עזרה מאוד נגע בי.

  5. חוף אסור לרחצה מעלה כמובן אסוציאציות וקונציות של אהבות אסורות, יפה השימוש הסמלי והמרומז.

    • נטלי יצחקי

      סיגל וגליה יקרות, תודה על ההתבוננות והניתוחים. היה מעניין לקרוא. תודה שקראתן והגבתן.

  6. נטלי,

    משום מה התגובה שכתבתי אתמול לא עלתה. השיר שלך הוא בין היפים שקראתי.

    אהבתי את ההומור הציני של ף בבקשה אדון מציל, אהבתי את הרמיזות המקראיות ואת ההפרדה בין צבעים בבתים השונים.

    שיר מעולה וברוכה הבאה יקירה!

    גלית

    • נטלי יצחקי

      גלית יקרה,
      אם כך, שמחה שהיא עלתה היום :)תודה רבה. תודה גם שעודדת אותי להצטרף 🙂

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לנטלי יצחקי