רקפת זיו-לי
ילידת ירושלים ומתגוררת בה כיום. עוסקת בטיפול במוסיקה, פסיכותרפיה וכתיבה למבוגרים וילדים.
בוגרת פסיכולוגיה ומוסיקולוגיה, טיפול במוסיקה, פסיכותרפיה ומ.א. בספרות עברית במסלול היצירתי.
רומן הביכורים "קול של פרפרים" ראה אור בהוצאת מודן (2009).
ספר ילדים "בתיה לא עפה" ראה אור בהוצאת ספרית פועלים באיוריו של אביאל בסיל (2015).
איזה מין חתולה את יוסף" זכה בפרס אקו"ם ע"ש דבורה עומר לספרות ילדים ונוער (2018).
"רחמי ציון", סיפור קצר, היה בין הזוכים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" בשנת 2005.
אמא לעידו וגל.
תרועה נאלמה כותבת, מטפלת במוסיקה
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
היי רקפת וכל חבריי
אתם שומעים אני מנגנת לכם…
זה היה כל כך מקסים כמו להופיע בסלון שלי,
בבית אני חולפת ליד הפסנר, לא מתיישבת,
פה לא ישבתי כי אני אוהבת לנגן לקהל בעמידה
להתראות טובה
היי טבה
היית נהדרת. כשתהיה ההופעה ב"הפרה" תודיעי לי, אני לא רוצה לפספס.
איזה יופי
כיף גדול
ומזכרת אור אמיתית
חיבוק ונשיקות רקפת המקסימה
חנה יקרה
את היית הניצוץ שהדליק את האור.
תודה ענקית לריקי שאירגנה הכל לפרטים, ולכל אחת אחד מכם שעשיתם את הדרך הארוכה ארוכה הלוך ושוב.
שלום רקפת
תודה שנתת לי הזדמנות לבלות חמש שעות נסיעה עם הבנות הכי בננות שיש.
תודה על ההזדמנות לקרא משירי לחברים שהגיעו למועדון.
אפילו הגעתי בשעה נורמלית(12.10) לביתי במושב אביגדור שליד אשקלון.
יש פעילים ב"מחאת המשוררים" המתארגנת עכשיו,שדורשים לאסור על משוררים חברי ההתאגדות להופיע "בהתנדבות". ואני אומר: אלך לכל מקום שירצו לשמוע אותי, כי לא הייתי רוצה, בעד שום הון שבעולם, להחמיץ את החוויה ה"קטנה" שהייתה לי שם.
תלמה פרוינד המנחה, בקשה שנבחר לקרא שירים הקשורים לאור, ובכך הגבילה את יכולת הבחירה שלי. אבל היא הפתיעה אותי ובקשה שאקרא את השיר "אמא מתה"
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=12234&blogID=236
הופתעתי כי זה השיר האחרון שהייתי בוחר לקרא.
בסוף הערב, נגשה לי בהתרגשות אשה כבת 70 ואמרה לי: אני מוכרחה להגיד לך תודה, אמא שלי מתה לפני ארבעים שנה, תודה שהיה לך את האומץ להגיד את מה שלא העזתי להגיד לעצמי כל אותן שנים.
לכן, תודה לך רקפת שהזמנת אותי, ובשביל הדברים האלה שווה לנסוע לקצוות ארץ. זה הגמול הכי גדול שיוצר יכול לבקש לעצמו.
ועכשיו אחזור לתועבה, שקוראים לה בדיקת מבחנים. להתראות בקרוב.
תודה גיורא על ההזדמנות להכירך ולהכיר טוב יותר את שירתך. ותודה לתלמה הנהדרת שידעה לכוון אל שירך המפעים.
היות והסיפריה כאן סגורה עד סוף השבוע אני נהנית בנתיים מהספרים שהשארתם. היום לא יכולתי להניח מידי את ספר השירים שלך שהביא אותי גם לצחוק וגם לבכי.
היי גיורא,
נושא הערב הוכתב גם לי והתקבל על דעתי, שכן מדובר בחנוכה. עם זאת, חשבתי שיש מקום לגעת ב-אור 'בגדול', אך לא להיות קבועים במסמרות לנושא וקיוויתי שיהיו חריגות. ומהן חריגות? אותם 'שירים חיצוניים' (לנושא האור) או קטעי פרוזה שלא בהכרח עונים לנושא, אך יש בהם .. אור אחר. לטעמי לפחות. והיו כאלה,לשמחתי. וגם היו שירים ויצירות בפרוזה, שכן התאימו לכותרת הערב וגם הם היו נפלאים.
אחד השירים שקיוויתי שתקרא, שהוא שיר 'חתרני' ומיוחד וחזק, הוא שירך 'אמא מתה' וע"כ הצעתי אותו 'מחוץ' ל'קאנון הערב' :). התרגשתי לשמוע את תגובת האישה שניגשה אליך כבר כשסיפרת לי על כך בתום הערב והתרגשתי שוב כשקראתי כאן את הדבר בתגובתך לרקפת.
הערב היה נפלא וכן האירוח והמארחת, המשתתפים, הקהל, הדברים שהוקראו והגיבושון שבדרך. לא נותר לי אלא לבקש בקשה צנועה: שם משפחתי, גיורא, הוא פרויד (כן, כמו זיגמונד). וכן, יש קשר. אז בבקשה בלי ה-נ' הזו הרודפת אותי כל חיי, כי הרבה סבורים ש'לבטח נשמטה ה-נ'. ולא היא. המשך חג שמח, בדיקת מבחנים נעימה (ברררררר) ולהתראות בפרויקטים הבאים (אם אהיה שם אזמין שוב שיר זה או אחר. הולך? 🙂
היי תלמה
סליחה על הטעות הפרוידיאנית. ותודה שבחרת את השיר "אמא מתה". בספר הבא (אולי עוד שנה וחצי) יהיה מחזור שירים המוקדש לאמי ושמו "גם לאמי יש מה לומר עלי". הוא יבוא אחרי השער הפותח: "שירים של איש רע"(זה אני, למי שלא הבין)
דיאלוג עם האמא 'לאחר'. מעניין. גם כן פרוידיאני 🙂 ואת שאר הגיגיי בנושא אולי אכתוב לך במייל האישי. ואם כן, לא הערב, כי שבתי לא מכבר מעמל יומי וטחנתי כל היום אותיות ומילים עד כלות. לילה טוב :))
הי לכם! נראה שהיה כיף גדול, אנשים ססגוניים ושולחן כזה צבעוני. מלא שאר רוח.
חיבוקים.
רקפת יקרה
אף אני חייבת לשתף
אלי נגשה אשה חביבה אחת שזכרה את ספורי "עלים של חסה " מהתחרות ההיא ב"הארץ" 2001
ואמרה :זה ספור שנחרת בזכרוני מאז ורלוונטי כל כך להדרת נשים
תודה אשה יקרה אני אומרת לה עכשיו בלבי וחושבת על יוכבד בת ציון הגבורה שלי מאז
ועל סבלה
אומרת שוב ושוב: ברוך שעשני אשה
הולכת להעלות שוב את הספור בבלוגי
הוא כל כך רלוונטי
תודה לאותה אשה חביבה שהאירה מחדש את עיני
חבל שאיני זוכרת את שמה
אבל מה זה משנה
היא אשה כמוני
ובראש ובראשונה
אדם נברא בצלם
היי רקפת,
נראה צבעוני ומאיר ורואים שנהניתם 🙂
היי, רקפת,
אני ממשיך במסורת החדשה שבידי ומגיב בבוקר-
לא היו כנראה (בכנס שבראש פינה) משתתפים מאד רבים, אבל בוודאי איכותיים.
מי הם המשתתפים שבתמונות? אנו נפגשים על פי רוב רק בדפי בננות – בפנים אין מכירים.
ושוב אני חש שצר על כי לא מכירים אותי כנראה עדין בחוגי ה"בננות" – מעטים מהחוג פגשתי כבר בחיים – ההרגשה היא שאינני רצוי.
אבל אולי זה באמת כך.
ואולי גם אינני מוכר – תרתי משמע. מוכר בתור אדם ומוכר בתור משורררררררבררר.
דבר אחר: ראית שנטלתי על עצמי לקרוא קצת בבננות – יותר משאני רגיל – ידיי מלאות מלאכה, אולי בהזדמנות אספר מעל דפים אלה איזו – תרגום מורגנשטרן ותרגום י'ון דון ונסיונות קלוקלים להפיץ את שני ספרי תרגומיי ( יש יותר) ולערוך ספר לזכר חברה יקרה שהלכה לפני כחוד לעולמה – ומה עוד – ממש מלאכה רבה – אז בתוך זה להגיב, כבקשת רבים מכם, זה לא כל כך הולך – ממש כרכי תגובת לקרוא כל פעם – אצלך באחד הפוסטים למשל יש כעת 170 (!) תגובות – אבל אני אקרא אותם כולם, פעם – ובינתיים כל טוב. אל תשכחי להזמין אותי בפעם הבאה…
בברכות