הדב הגדול

הכוס נשברה, הילדים היחפים התבקשו ללכת לחדר
שלחו אותי איתם לשים עין. הם ביקשו לשחק בחושך
"אל תדליקי את האור" הם אמרו
"אנחנו ביער."
אבל ידי עוד ריפרפה על קנה המתג,
נכונה לחסל את בואו של הדב הגדול.
לבסוף נכרת היער ע"י קולו של אחד המבוגרים
"שוב ניתן להתהלך על הרצפות ללא חשש,"
הוא אמר
חזרנו למקומותינו, רכונים מעל הבשר שהוגש לנו
כשרעד פילח את החדר . כלי החרסינה רעדו.
החזקנו את הכוסות בכל הכוח
"הדב הגדול, הדב הגדול!"
צעקו הילדים .
פתחתי את הדלת. מולי הוא ניצב , פרוותו מרשימה
וגם קומתו.
"איחרת" אמרתי וסגרתי את הדלת.