מכתב אישי לשר האוצר

מכתב אישי לשר האוצר ירום הודו.
אנחנו, חתוליה של ענת לויט, הורגלנו על ידה משך שנים על שנים באוכל איכותי. שמו פנסי פיסט. נכון, הקופסאות הקטנות בשלל טעמים ידועות כמעדנים, אך אמנו האהובה הרגילה אותנו שזהו לחם חוקנו. כמו הוודקה וכל שאר התפנוקים אצל בני עמך האהובים (טרם בחירתך).
באחרונה, עקב איומיך בגזרות על כל שעל, החליטה אמנו ענת להיבהל "על חשבוננו", ובצעד לא אופייני לה חדלה לקנות למעננו פנסי פיסט. במקום זאת רכשה כל מיני תחליפים זולים יותר. 
ניסינו להסתגל, כבוד שר האוצר. תאמין לנו. במהלך שנותינו שמענו לא אחת מבקרים בביתנו שטענו באוזני אמנו שהיא בזבזנית וכי אפשר להרגיל חתולים לרדת ברמת החיים בדיוק כמו שאפשר להרגיל לכך בני אדם.
כבוד השר, האם אתה עצמך חווית אי פעם חוויה כזאת על בשר קיבתך? האם נדרשת אי פעם לאכול פחות מבעבר או לוותר על מזון אהוב עליך ושאותו אכלת שנים?! רק אמת, כבוד שר האוצר, אולי תאיר את דרכך…
ובכן, לא התרגלנו למזון החדש. כיוון שאיננו יודעים עברית פשוט הצבענו ברגליים – או בעצם בקול ענות חלושה (אפילו מיאו אחד לא השמענו). פשוט הפסקנו לאכול!!!!
אז אתמול אמנו ענת, שהיא מטבעה ד"ר דוליטל –  שלא כמוך שאינך באמת ד"ר דוליטל של עמך שבמצוקה גוברת –  נשברה ורכשה עבורנו את הפנסי פיסט האהוב. 
מן מהשמים, לא פחות!
עכשיו סופסוף אנחנו ישנים אחרי שבועיים של גזרות כלכליות איומות שניחתו עלינו על לא עוול.
כיוון שאתה איש המילה הכתובה ואינטליגנטי יותר (לפעמים) מאישי ציבור אחרים – כולנו תקווה למען אוהבינו שעל שתיים שתפנים את סיפורנו האישי כמשל. ואת הנמשל תלמד כשתביט הערב על ארוחת השבת בביתך.

 האם דבר מה בה חסר?

שבת שלום ובתיאבון!