שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
זוהי כל התורה כולה על רגל אחת לכל מי שמבקשת ללמוד שיעור ב"היות אישה מודרנית בנויה לתלפיות".
מצ"ב רשימה פרי מקלדתי שפורסמה היום ב-ynet ספרים.
זוהי כל התורה כולה על רגל אחת לכל מי שמבקשת ללמוד שיעור ב"היות אישה מודרנית בנויה לתלפיות".
מצ"ב רשימה פרי מקלדתי שפורסמה היום ב-ynet ספרים.
קראתי בעיון את הרשימה.
הסיפור המקראי המצטיין בצימצומו, דומה לשירה טובה. יש בו רבדים רבים ולכן הוא מאפשר לעתים קריאה הפוכה של מהלך העניינים.
כמובן, הכל בעיני המסתכל. מה שבעיניך נחשב לתכונה חיובית ,יהיה בעיני אחר סמל לרוע.
הערת אגב, אין תפוח בסיפור המקראי
שבת שלום
גיורא
תודה על האפשרות לפצות פה ולהגיב על גבך לכל 61 המגיבים בווינט. בדבר אחד שנינו תמימי דעים לחלוטין. בהתייחסות אל המקרא כאל טקסט ספרותי מצוין. הצטיינותו נובעת קודם כול מהאופן שבו הוא כתוב כשנסתר בו עולה על הגלוי. מלאכת מחשבת מופתית. מכאן אכן ניתן לפרש רבים מהסיפורים הגאוניים שבמקרא בשלל אופנים. המחקר שערכתי פעם הסתמך על שלל דמויות נשיות, והגילויים הדהימו אותי. ברשימה הנ"ל נתבקשתי לציין חמישה סיפורים. וזהו אשר עשיתי. והעיקר – אין ברשימתי שום חיוב ושלילה… כנגד זאת הרשימה נכתבה ממקום ההומור שבי. זוהי אינה פרשנות של הרבנית ענת לויט…
התפוח הוא סמל נוצרי במיתוס גן העדן במקרא אין רמז לשום פרי רשי אמר שהכוונה לתאנה ויש פרשנים שגורסים שזו חיטה
מה שיפה שזה נותר פתוח איש איש ופריו האסור
א. כידוע לי חוה היא אם כל חי – ולא רק של היהודיות והיהודים. ב. כנראה משהו באסוציאציה שלי הושפע מציורים שראיתי על החטא הקדמון – ציורים לאו דווקא של יהודים כשרים. ג. ואולי דווקא עלה בי התפוח של אי אלו גיבורות מורעלות מהאגדות? לכי תדעי מה עבר בי, איזה תיאבון לפרי עסיסי כשחשבתי על חוה כעל אישה לא מי יודע מה, או שמא להפך.
מה אתם נטפלים לתפוח הזה?
אין לכם טיפה דמיון?
הכול צריך להיכתב בכובד ראש ובהתאמה מושלמת לממצאי המדע?
הרשימה של ענת זה לא מחקר אקדמי ולא נעשתה עם מיקרוסקופ ומבחנות.
תפתחו קצת את הראש, כפרה עליכם,
קצת חוש הומור ודמיון לא יזיקו.
הצחקת אותי, כפרה עלייך. כנראה חוש ההומור שלי משהו בו לא עובר כראוי. אפילו לא נקלט כראוי שאולי אני דווקא נגד… המין הנשי (כולל אותי). ובינינו, מהו כל פירוש אחר אם לא פירוש אנושי שהוא מן הסתם סובייקטיבי מעצם טבעו (ויסלחו לי כל הפרשנים הנכבדים לדורותיהם). קצת פחות כובד ראש – לכאורה – ופחות פנאטיות יואילו לכל טקסט ספרותי באשר הוא. והתנ"ך הוא כזה במיטבו. תודה, שרה.
את צודקת שרה
את צודקת צודקת צודקת צודקת
אמא'לה, פתאום נזכרתי בדברייך מהפוסט ההוא:
"יש לי שיניים החסרות לענת ואנעץ אותן בלבו של כל אחד שיעז להטיל ספק בטוהר נפשה. לטוהר הזה יש מעתה בריון שיפרק עצמות לכל הפוגע והמזלזל. הבריון הזה הוא אני."
אנא מיחלי לי
נ.ב.
ואם תרצי לנעץ את צפרנייך ושינייך בי,זיכרי: לא טעים. לא כל בשר מיושן ראוי לאכילה. ובכלל, העזרי בדברייך שלך:
"קצת חוש הומור ודמיון לא יזיקו".
הסר דאגה מלבך. אדבר עם שרה על נפשך ולו בעבור זאת שגלגלת אותי מצחוק, ולצערי אין הרבה שעושים לי את זה. חוץ מזה, לרגע כה הופתעתי שתהיתי האם זה לא שורש שהתחזה לך ונעשה טיפה אנושי בחמידת לצון רך וחייכני.
נרגעתי
גיורא
החשק לטעום מבשרך עולה בי ללא מעצור.
את דמו של אמיר אור כבר שתיתי
הגיעה עת לבשרו של גיורא פישר.
לפני כל ביס אקרא מספרך "אחרי זה"
במקום ברכה
ככה השיר והמשורר יהיו בתוכי
לעד
לעולמי עולמים
גיורא
החשק לטעום מבשרך עולה בי ללא מעצור.
את דמו של אמיר אור כבר שתיתי
הגיעה עת לבשרו של גיורא פישר.
לפני כל ביס אקרא מספרך "אחרי זה"
במקום ברכה
ככה השיר והמשורר יהיו בתוכי
לעד
לעולמי עולמים
איזה קישקוש "לעולמי עד", אהיה אצלך עד היציאה הקרובה.
ולמקרא דברייך ,אני מבין את רוח הנבואה ששרתה עלי כשקראתי לספר "אחרי זה".
כנראה ידעתי, שאחרי שתטפלי בי ,אהיה-אחרי זה
א. עכשיו אתה חנוך לוין במיטבו. ב. נו, אפילו דבורה אשת לפידות תאות להתחרות בכישרונך הנבואי – ובלבד שעכשיו גם תואיל בטובך להודות שיש אלוהים. ג. גיורא, מה יהיה – כל תגובה שלך הערב גורמת לי לרוץ לשירותיפ (יחד עם לוין)
גיורא, אתה טועה
אין אצלי יציאות
גופי קדוש וטהור
וכל מה שנכנס לתוכו
הופך מיד לרוח הקודש
וחי בי לעד.
קשה לי לדמיין איך הגעת למחשבה כה גסה
בקשר לבחורה עדינה ופרפרית כמוני.
mea culpa
אם כך, גיורא, "עונשך" יהיה לשתף פעולה עם שרה ולכתוב יחד איתה לפחות פיליטון אם לא מחזה קומי שלם.
רק בעולם הבא, ענת. רק בעולם הבא!
בעולם הזה נענשתי דַּיִּי
הי ענת
עדיין לא קראתי את ספרך אך כמובן שזה יגיע. לעת עתה נהנתי מהרשימה המעניינת
תודה,
רקפת