כשאני לעצמי עורך וכותב פרוזה, דרמה ושירה (הצילום:פראנס לבה-נדב)
הגעתי לפסטיבל מאסטרו בעין הוד, כדי לשמוע יצירה מוזיקלית שליוותה את תרגומו של בני הנדל ל'גבירת שאלוט' של טניסון. התרגום היה נפלא וכך גם המוזיקה שנכתבה במיוחד לאירוע על ידי משה זורמן.
בחלק השני של הערב הושמעו יצירות לפסנתר, יצירות שדרשו מידה רבה של וירטואוזיות. פסנתרנית אחת, דוראל גולן, ניגנה פולונז של שופן.
אני מקווה שהשיר מעביר משהו מהחוויה מנגינתה.
פּוֹלוֹנֶז
עַכְּבִישֵׁי אֶצְבָּעוֹת
מִתְרוֹצְצִים
רָצוֹא וָשׁוֹב,
טוֹוִים קוּר לְקוּר
רֶשֶׁת שֶׁל צְלִילִים
עוֹלֶצֶת, אוֹרֶבֶת,
נִקְרַעַת מִזִּמְזוּמוֹ
שֶׁל הַשֶּׁקֶט.
מאד מעביר את התחושה, מה שמזכיר גם ציור של איריס קובליו שפורסם בבלוג שלה לא מזמן בשם "הפסנתרנית". היא ציירה שם פסנתרנית ללא פסנתר או עם פסנתר מטושטש מאד, אבל מרגישים את הפסנתר מעצם התנועה שלה.
תודה על ההשוואה.
חשבתי שהתמונה חזקה באמת.
ראיתי שבמוצאי השבת הבאה תיפתח תערוכה שלה במשכן האמנים בהרצליה.
השיר מעביר את המוקד מן האוזן השומעת אל המבט המרצד במהירות על הקלידים
"תופסת טרמפ" ושולחת לך קישור לשיר שלי על הגברת משאלוט שהתפרסם בבננות
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15682&blogID=237
תודה על ההפניה. נראה שהבאת את התמצית הקשה של השיר המקורי.
ראיתי בבלוגך גם קישור לתרגומו של בני הנדל.
שמעון, השיר שלך יכול לדבר עם הציור שלי , מלבד המילה "עולצת", שהיא הפוכה ממה שמכוון אליו הציור. אבל כמובן שהכל פתוח לפרשנות אישית.
פולונז יפה…
זה בסדר איריס, הציור והשיר יכולים לדבר. ואם תעלה המילה "עולצת" היא תושתק מייד על ידי הפסנתר.
בהצלחה בתערוכה.
שיר לירי יפה עם מטפוריקה מעודנת
אהבתי
שמח שאהבת. שמחתי לכתוב.
השיר בהחלט מעביר 🙂
תודה, זה כמעט כמו לנגן בעצמי.