אסתר אטינגר משוררת
יְקוּם שֶל כּוֹכָבִים בְּגוּף בִּתִּי.
בִּתִּי הַיָּפָה שׁוֹכֶבֶת אֳסוּרָה בִּרְצוּעוֹת חוֹמְלות
אַפְּרַקְדָּן עַל מִטַּת מַסָּע.
יְקוּם שָׁלֵם שֶל כּוֹכָבִים נִפְרָשׂ עַל הַמָסָךְ.
רִבּוֹא נְקוּדוֹת מְפוּזָּרוֹת
מְאִירוֹת אֶת הַצָּג הֶחָשוּך הַבּוֹלֵעַ קַרְנַיִם
עֲלוּמוֹת וּמְיַלֵּד אֵיבָרִים חֲסוּיִים
עִם הַדּוּבָּה הַגְּדוֹלָה וְהַדּוּבָּה הַקְּטַנָּה,
מִסְתַּדְּרוֹת בֵּסֵדֶר מוּפְלָא, נֶעֶלָם מִמֶּנִּי.
צִּפְצּוּף נִשְׁמָּע וּבִתִּי עַל הַמִטָּה
נוֹסַעַת, עוֹד קֶטַע מָסָךְ נֶחשף
יְקוּם כּוֹכָבִים חָדִשׁ מֵאִיר, נוֹצֵץ
אֶבְרֵי הַגּוּף מְקִימִים גָלַקְסְיוֹת וְעוֹלָמִים.
תָּאִים תָּאִים טוֹבִים תִּהְיוּ, תָּאִירוּ
בְּסֵדֶר נָכוֹן בַּאֲפֵלַת הָגּוּף,
בְּזוהַר שֶמִּן הָעוֹלָם הַזֶה
(מתוך: חיי בורגניים להפליא, עם עובד, תשנ"ט)
מקסים ביותר, אסתר.
"יקום של כוכבים בגוף בתי" – תמונה מקסימה.
גבריאלה, תודה רבה על הקריאה. להשתמע בקרוב
שיר יפה ביותר, אסתר. מאחלת שרק 'תאים טובים יאירו בסדר הנכון באפילת הגוף, בזוהר שמן העולם הזה'. מרגֵש.
ברוך בואך.
תודה רבה, תלמה, שמחה על תגובתך היפה
ברוכה הבאה, אסתר, למטע. שמחתי לפגוש אותך השבוע בירושלים.
את השיר הזה שלך אני מכיר היטב. נדמה לי שקראתי אותו גם במוסף לספרות ותרבות של "הארץ" בעבר (או שמא אני טועה?).
קראתי אותו אז, ואני קורא אותו עדיין, כתפילה מצמררת של אם למען שלומה ובריאותה של בתה. אבל מתוך אפלת השיר (הנרמזת) עולה זוהר מופלא, וכוכבי היקום ממירים את המסך שיש בו משהו טורד מנוחה.
תודה, שחר, שמחתי להכירך ולשמוע את דבריך הנבונים והרגישים בערב של רות.
אתה צודק בקשר לפירסום בהארץ, זה היה לפני המון זמן. היה גם פירסום נוסף, בכתב העת "אודיסיאה" 3 לפני כחצי שנה. מחמיא לי מאד שאתה זוכר את השיר וגם שאתה מוצא בו משהו מטריד…
שיר יפהפה אסתר
מרגשות מאוד תמונות השיר
רק אור
חנה, תודה על דבריך ואיחולים לאור גם לך.
אסתר, נעמה לי מאד ישיבתנו בגן הבוטני…
והשיר הזה, אני מרגישה טפשה, אבל רוצה לדעת על מה הוא? לידה?
איזו לידה….????!!!!
סבינה!
סבינה, כמוני כמוך נהניתי בערב ההוא. השיר אינו על לידה או על אולטרסאונד, אם כי היו שחשבו כך כמוך. זה על מצב פחות אופטימי, שנגמר ב"ה בטוב. תודה ולהשתמע, אסתר
תיאור מכמיר על מסע המיטה שמשאו כבד, כבד מדי. הפניה בסוף השיר מרגשת.
ארז.
תודה, ארז. גם יפה לבנות גשרים על מים ממילים חמות ולברך על חסד הגשם (שיבוא כבר).
מקסים וציורי להפליא.
תודה רבה, איריס.
מאד מרגש אסתר
יבורך כשרונך להפוך חשש כבד לצוף פיוטי
רק טוב וטוב שיהיה
ריקי, תודה מאד על דברייך היפים
שיר מקסים. פשוט ברבגוניותו.
עכשיו מחכים ל" אלף שמשות בעיני אמי".
נועם, נעמת לי מאד, תודה
אסתר המלכה!
כולי צמרמורת מהשיר שהוא ברור לעין, צרחה נוראה:
בִּתִּי הַיָּפָה שׁוֹכֶבֶת אֳסוּרָה בִּרְצוּעוֹת חוֹמְלות
…צִּפְצּוּף נִשְׁמָּע וּבִתִּי עַל הַמִטָּה
המסך המדווח של בית החולים משמיע צפצוף
המסך העטור "כוכבים"
נראה כמו מסך של מסע בחלל כאילו הגלכסיה כולה שותפה למסע מצהלות מאושר
אבל אין אלה כוכבים אלא נקודות פולסים של תגובות המכשירים המאיימים.
אבל למעשה האשליה של הקיום – שהיא חווית כולנו [מתים?!] מתוארת כאן כביטוי הקיומי הממשי של הבת.
……………..
יו—– איזה שיר.
שחיטה של שיר
יוסף יוסף הצדיק, גם אתה עשית לי צמרמורת, והביטוי הזה שהמצאת "שחיטה של שיר", אני עוד מנסה לעכל. תודה על עמקותך.
שיר מואר בריבוא כוכבים ושרפים. שיר יפייפה ועדין.
לא זכיתי לקרוא את השיר לפני כן, אז תודה שהבאת אותו כאן.
יעל, תודה, שימחת אותי
אסתר יקרה, תודה על השתתפותך. השיר הנוכחי קורע לב, וזכו לי. לצערי אני שוכבת כבר 3 ימים. נקוה שזה יעבור
רות היקרה, תודה, והעיקר רפואה שלמה, נדבר בקרוב
"בִּתִּי הַיָּפָה שׁוֹכֶבֶת אֳסוּרָה בִּרְצוּעוֹת חוֹמְלות
אַפְּרַקְדָּן עַל מִטַּת מַסָּע", הכל ברור. רק בריאות ושהתפילה שבבית האחרון תתגשם.
יפהפה!
מעודן ומצמרר
פיוטי וחותך
ללוסי ואיריס, תודה רבה על התגובות, ריגשתן אותי
שלום אסתר. ברוכה הבאה. לא ידעתי. ממעטת להימצא.
שיר חרד ויפה כאחד. צירוף קשה ונוצץ מכאב. מקווה שהכול מאחוריכן והכול כשורה.
תודה לאה, החרדה והיופי כנראה ירדו כרוכים לעולם, לעיתים. אני קוראת אותך בשקיקה רבה, וגם מזדהה עם העדפותייך הספרותיות, כמו זבאלד למשל, שכתבת עליו באופן נפלא.