ציפור ניצלה, ילדה לא <>  פרשת תַזְרִיעַ – מְצֹרָע, ויקרא יב, א–טו, לג. רק קול הציפור זועק? / מוטי לקסמן, תשע"ה. (בשבוע  יום הזיכרון לשואה ולגבורה). <> צויץ-צויץ, כמה יפה היה השדה בעונה זו. שרידי פריחת החורף עדיין צבעו את העולם, וחום הקיץ המחריב לא פשה לייבש את כל הירוק, את כולם. ניתרתי בזהירות, הלוך ושוב. גם הסתתרתי היטב מאחורי ...

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 מעלה, מאוד למעלה / מוטי לקסמן, תמוז תשע"ד. "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ" [א]. והאדם, שבצלם אלוהים נברא [ב], מה נותר לו לעשות? לפקוח עיניים, ומעלה להפנות. ומה רואות עיני אדם מעלה? חמה זוהרת, זורחת בוקר ועם ערב שוקעת, כוכבים נוצצים, גם ירח שפעם עורר אהבה…[ג] והעיניים צופות ...

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 רצח לא שפוי, מוטי לקסמן, יולי 2014. שוב. אדם רצח אדם. אבי הרוצח אמר, "מי שעשה את זה הוא חולה נפש". "עורכי דינו מטעם ארגון חוננו, העריכו לאחרונה כי קו ההגנה של יתבסס על טענת אי-שפיות בעת ביצוע הרצח" [א]. שוב. כמו בעבר, במקרים לא מעטים, מביאים בפני בית המשפט טענות להקלה ...

קול אמא / מוטי לקסמן, תמוז, תשע"ד לעלייתן נשמתם הטהורה של השלושה, איל יפרח, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער, זיכרונם לברכה. קולות רבים עלו בימי מבחן ואסון אלה. שלוש אמהות עמדו על הבמה בתל-אביב, עיניהן קדימה. תקווה של אמא! התקווה נגוזה, האסון נודע. שלוש האמהות, בכו על ילדיהן, תארו את טוב ליבם, את יפי הנפש שלהם. שלוש אמהות, אבלו, כאבו מאוד, ...

רוחלה הייתה צמאה / מוטי לקסמן [א], כו בשבט, תשע"ד שלושה ימים. ברכבת לאושוויץ רוחלה בת הארבע לא הבינה. ביום הרביעי, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". "אין פה מים, עוד מעט נגיע". עברו דקות רבות, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". האמא חיבקה בחום את הבת, האמא פרצה בבכי. טיפה זלגה ללשונה של רוחלה, עוד טיפה, טיפה נוספת, רוחלה ...

רוחלה הייתה צמאה / מוטי לקסמן [א], כו בשבט, תשע"ד שלושה ימים. ברכבת לאושוויץ רוחלה בת הארבע לא הבינה. ביום הרביעי, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". "אין פה מים, עוד מעט נגיע". עברו דקות רבות, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". האמא חיבקה בחום את הבת, האמא פרצה בבכי. טיפה זלגה ללשונה של רוחלה, עוד טיפה, טיפה נוספת, רוחלה ...

רוחלה הייתה צמאה / מוטי לקסמן [א], כו בשבט, תשע"ד שלושה ימים. ברכבת לאושוויץ רוחלה בת הארבע לא הבינה. ביום הרביעי, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". "אין פה מים, עוד מעט נגיע". עברו דקות רבות, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". האמא חיבקה בחום את הבת, האמא פרצה בבכי. טיפה זלגה ללשונה של רוחלה, עוד טיפה, טיפה נוספת, רוחלה ...

רוחלה הייתה צמאה / מוטי לקסמן [א], כו בשבט, תשע"ד שלושה ימים. ברכבת לאושוויץ רוחלה בת הארבע לא הבינה. ביום הרביעי, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". "אין פה מים, עוד מעט נגיע". עברו דקות רבות, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". האמא חיבקה בחום את הבת, האמא פרצה בבכי. טיפה זלגה ללשונה של רוחלה, עוד טיפה, טיפה נוספת, רוחלה ...

רוחלה הייתה צמאה / מוטי לקסמן [א], כו בשבט, תשע"ד שלושה ימים. ברכבת לאושוויץ רוחלה בת הארבע לא הבינה. ביום הרביעי, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". "אין פה מים, עוד מעט נגיע". עברו דקות רבות, "אמא, אני צמאה, תני לי מים". האמא חיבקה בחום את הבת, האמא פרצה בבכי. טיפה זלגה ללשונה של רוחלה, עוד טיפה, טיפה נוספת, רוחלה ...

שחור הוא רק צבע / מוטי לקסמן, אדר ב, תשע"ד. שחור הוא רק צבע, נכון? מירושלים הקדושה לעיר הלבנה הוא ישב. עטור זקן שחור. לבוש מעיל שחור. שחורה גם המגבעת לראשו, גם הפאות שגלשו על לחייו. לידו, במושב האוטובוס ישבה אשתו, ראשה עטור במטפחת כחולה, אף שערה לא התחמקה מהכיסוי הצמוד. "יתד נאמן" היה העיתון שהם, מידי פעם, עיינו בו. ...