Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
MicrosoftInternetExplorer4
רצח לא שפוי, מוטי לקסמן, יולי 2014.
שוב.
אדם רצח אדם.
אבי הרוצח אמר, "מי שעשה את זה הוא חולה נפש".
"עורכי דינו מטעם ארגון חוננו, העריכו לאחרונה כי קו ההגנה של יתבסס על טענת אי-שפיות בעת ביצוע הרצח" [א].
שוב.
כמו בעבר, במקרים לא מעטים, מביאים בפני בית המשפט טענות להקלה או לביטול הרשאה בשל "אי-שפיות בעת ביצוע הרצח".
איני פסיכולוג, גם לא עורך דין.
אבל, אני תמה.
האם "אי-שפיות" שמעוררת אדם ליצור מעשה אמנות, היא סיוע לשבח או לפסילת היצירה רק בגלל שנבעה ממצב של "אי-שפיות", או שהיצירה תיבחן לפי קנה מידה אמנותי?
ומדוע רצח, צריך להימדד על פי מצב של "אי-שפיות" של הרוצח?
אם הרוצח סובל מ"אי-שפיות", הוא צריך לקבל טיפול הולם; באותה מידה אם הרוצח חולה במחלה גופנית, הוא זכאי לטיפול רפואי בהתאם.
אבל, לעניות דעתי, אין לכך כל קשר לעונש הראוי.
גם ברצח בנסיבות של "אי-שפיות", הרוצח צריך קודם כל לקבל את עונשו.
במקביל, לא במקום, הוא זכאי וראוי לקבל גם את הטיפול המתאים, בין כתלי בית הכלא.
יש מקרים, אולי נדירים, בהם עורכי דין מטילים על הנאשם "אי-שפיות", רק כדי להקל בגזר הדין.
כאמור, איני עורך דין, גם לא פסיכולוג, כך שייתכן שמקור שאלותיי הוא בבורות.
איני חושש מבורותי, אני מוכן להסתכן בהבעת הרהורי.
ובכלל
הייתכן רצח שאין בו מרכיב של "אי-שפיות"?
הייתכן ששפוי בדעתו ירצח אדם?
סתם הרהור?
<>
הבהרה מראה מקום
א. ניר חסון, "הנאשם המרכזי ברצח מוחמד אבו חדיר הוא יוסף חיים בן דוד" הארץ 20/07/2014.
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:12.0pt;
font-family:"Times New Roman","serif";
mso-fareast-font-family:Calibri;
mso-fareast-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:David;}