אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
כבר אינני
כבר אינני מלאה באוויר
של תשוקתך
לדעת את סבלי
וגבול הצער שיכולת לשאת
אינו גבולי,
אינו גבולי.
הגבול הוא ים –
הגבול הוא ים –
הגבול הוא ים עצום ורב –
ובו אבכה את בדידותה של חוויה
שאין לה אם ואין לה אב
כבר אינני
כבר אינני מלאה באוויר
של תשוקתך
לדעת את סבלי
וגבול הצער שיכולת לשאת
אינו גבולי,
אינו גבולי.
הגבול הוא ים –
הגבול הוא ים –
הגבול הוא ים עצום ורב –
ובו אבכה את בדידותה של חוויה
שאין לה אם ואין לה אב
בדידות ענקית, יתומה, כמה כאובת.
אבל אם זה מנחם: גם לים יש גבולות, הוא לא אינסופי.
שלום לוסי
לגבי הבדידות הענקית והיתומה – נכון, אבל דווקא הרגשתי שב"הגבול הוא ים" כאילו אני אומרת שאין גבול, שבעצם לגבול אין גבול, אם הגבול הוא ים, ויכול להיות שאני עצמי כבר מתבלבלת
הגבול הוא ים- איזה דיוק.מרגש.
גבול שהוא ים הוא נזיל, זהו גבול שאת נאספת סביבו ולא הוא סביבך . במובן הזה תחושת הגבול מעומעמת, באה והולכת. רגע מורגשת ורגע נעלמת.
כשאת כותבת -אינו גבולי -אני מבינה את זה גם כמשהו שכבר לא מבטא את הצורך שלך או את הגבול שלך וגם כמשהו שהוא לא גבול, זהו גבול שאינו גבול.
הים הוא האחר שאיתו את יכולה להיות אחד.
אני מאוד מחוברת לשיר הזה
תודה.
יעל פשוט אוהבת את קריאתך, תודה, תודה, לך. גם אני מחוברת לשיר ולכן לכל מחוברת אחרת.
היי אפרת
יש לנו את הכוח לבכות, ואת הכוח להפסיק לבכות, ולהתחיל שוב, הים הוא גבול, זה נפלא עושה את הקאוס, אך מזכיר שאם החיים הם כאוס, אפשר לפעמים עוד סוגי כאוס…
להתראות טובה
תודה טובה, ים של גבול, כמו ים של דמעות, אולי לזה התכוון המשורר?