אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
נגן בי
נגן בי.
נגן בי כי כי כי
נגן לכל רוחבי
ואחר כך לכל אורכי.
מצא את התו הפגוע,
גע בקליד השבור,
נשוף לתוכי בחום, אפילו מדומה.
נגן בי.
נגן בי חופשי.
מקרקע גופי אל שורש נפשי.
מקרקע נפשי
אל קצה גבולה
מסוף העין הנבהלת
אל קצה הבהלה
מתוך "אנך ואנחה"
נגן בי
נגן בי.
נגן בי כי כי כי
נגן לכל רוחבי
ואחר כך לכל אורכי.
מצא את התו הפגוע,
גע בקליד השבור,
נשוף לתוכי בחום, אפילו מדומה.
נגן בי.
נגן בי חופשי.
מקרקע גופי אל שורש נפשי.
מקרקע נפשי
אל קצה גבולה
מסוף העין הנבהלת
אל קצה הבהלה
מתוך "אנך ואנחה"
שיר נפלא, הניגון הדהד בי.
תודה, לי
שיר יפה, אפרת…
תודה, גבריאלה
הי, ברגע הראשון חשבתי על תשוקה של אשה אל הגבר שלה. אחר כך , נפתח לי מרחב לתוך השיר, ואולי לדיאלוג של המשוררת עם השיר שמתנגן בה. שיר שמגיע מבחוץ ומבפנים, בבת אחת מן העין ומן הלב. ועכשיו אני פתאום שומעת את הקול של השיר עצמו. נשמע כמו מוסיקה ספרדית. טוב אולי נסחפתי קצת…בכל אופן,נהנתי.
ואני ראיתי עיסוי… זו הנגינה!
היי אפרת
מלא בתת רגשות, עד קרקע -נפשך, אל קצה הבהלה.
כן הסודות שלנו, שמשהו מנגן בהם ומעיר.
להתראות טובה