גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

שיר רעות ליום הולדתה של מלחמת יום הכיפורים

מיטתנו היא ים   מִטָּתֵנוּ הִיא יָם שִׁכְחָה סַעֲרוֹתֶיהָ בָּאוֹת וְהוֹלְכוֹת בְּעוֹנוֹת לֹא צְפוּיוֹת נֶאֱחֶזֶת בִּי, קַשׁ טוֹבֵעַ וּבְאָזְנַי  פְּקוּדָתְךָ רֵעִי  נוּעַ, נוּעַ, סוֹף…..   וּבְיוֹם כִּפּוּר –   מֻטָּלִים עַל סָדִין אֲדֹם     תַּחַת כִּלַּת זִכְרוֹנוֹת – מִטַּתֵּנוּ, מִיתַת כְּלוּלוֹת תְעָלָה חוֹצָה אוֹתָה גֶשֶׁר הַגְּלִילִים נוֹתָר רָחוֹק מַפְנֶה עוֹרֶף לֶחָזִית גְדוֹת הָאֲגַם הַמַּר אִלְמוֹת   מֵרָחוֹק הַתּוֹתָחִים מַעֲבִירִים אֵשׁ מִצַּד לְצַד        ...

קרא עוד »

מאה ועשרים שנות מחול

     רוקדים רנואר 83. כך חתום בתחתית התמונה בצד ימין. אני יכול לקרוא זאת בקלות בשכבי בצידה הימני של המיטה הזוגית .      מנעליו של הרוקד רואים אחת, את השמאלית. ללא שרוכים, צבעה חום עם פס אפור. מהשניה רואים רק עקב מוגבָּהּ, כל השאר מוסתר במכנסיים כחולים כהים, מתרחבים, כפי שהיו אז באופנה. מנעליה של הרוקדת, רואים רק חרטום כחול של ...

קרא עוד »

ביקורת ספרות : ורד הלבנון – לאה אֵיני

הספר האחרון שקראתי בשנת תשס"ט הוא ורד הלבנון, רומן אוטוביוגרפי בן 543 עמודים שכתבה לאה אֵיני.  גיבורת הרומן ורד/לאה, חיילת בשרות סדיר, מתנדבת לסעוד חייל פצוע ממלחמת לבנון ולאחר תחקיר משפיל שמתבצע בידי שני רופאים החושדים במניעיה, ' דוחפים' לה חייל 'דחוי', יונתן שמו. חייל שניסה להתאבד ערב כניסת יחידתו ללבנון ( מדובר במלחמת לבנון הראשונה) לאחר ויכוח עם חייל אחר, בלי ...

קרא עוד »

משפחה עקורה…

      משפחה  עקורה     חוֹף הַכַּרְמֶל הַדְרוֹמִי, רֵאשִׁית הַסְּתָו מִשְׁפָּחָה יְחֵפָה מִתְנַהֶלֶת בַּמֶּרְחַב מוֹשֶׁכֶת מַבַּטֵי הִשְׁתָאוּת, מִשְׁפָּחַת  מְהַגְרִים טִפּוּסִים צְפוֹנִיִּים –     אִישׁ דַּק, גָּבוֹהַּ וּשְׁרִירִי       – לִפְרָקִים עוֹצֵר אֶת הַהֲלִיכָה,         'עוֹשֵׂה מֶתַח' ,יוֹרֵד לִשְׁכִיבוֹת סְמִיכָה     אִישָׁה מְעֻכֶּבֶת, רַחֲבַת גֵּו וּתְמִירָה       – מְחַכָּה שֶׁהָאִישׁ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלוֹ     וְהַבַּת , נַעֲרוֹנֶת  חֲתִיכָה      – עוֹשָׂה עַצְמָה לֹא שָׁיֶכֶת . מִשְׁפָּחָה צְפוֹנִית ...

קרא עוד »

לאונרד כהן באיצטדיון רמת-גן

  לפני כשבועיים צפיתי במופע של לאונרד כהן שהתקיים בבודפשט באיצטדיון כדורסל מקורה שהיו בו ( כולל על משטח המשחקים) 27,000 מקומות ישיבה. ההופעה היתה מרגשת , לאונרד כהן הבטיח בתחילת הערב לתת את כל מה שהוא יודע לתת – וקיים. הוא  ולהקתו המצוינת התמסרו לקהל המריע בחום וחזרו שוב ושוב לבמה עם הדרנים – בקיצור חוויה מוסיקלית חד-פעמית. אלא מה – זו הופעה שבמהותה ...

קרא עוד »

11.9.09 שמונה שנים לפיגוע במגדלי התאומים

  Ground Zero (חזרה לבראשית)                                           בַּשָׁמַיִם…. וְהִנֵּה                           שֶׁרֹאשׁוֹ   כַּבָּאִים                  בְּסוּלָם          מֵתִים       וְעוֹלִים               יוֹרְדִים                                                                        וְהִנֵּה מִגְדָל קוֹרֵס בַּלֶּהָבָה  תְּאוֹמוֹ מִתְכַּנֵּס לְבַלַּהָה וְהִנֵּה פְּסֹלֶּת בִּנְיָן צְבוּעָה אָדֹמְדָּם אֲבַק אָדָם מְכַסֶּה תְּמוּנוֹת נֶעֱדָרִים וְהִנֵּה מִתְרַסֵּק חֲלוֹמוֹ שֶׁל גּוֹי עָצוּם וָרָב לְגָרֵד שְׁחָקִים .  

קרא עוד »

…..כסף יש לו כמו זבל

  …כסף יש לו כמו זבל                                                                                        באותם ימים נתנו לילדים שמות של חיות, צביקה, דובי, אריה, גֶדִי. אם מחד גיסא היו הורי  דעתנים ומאידך, חשוב היה להם לשמור על שלום בית, פשרה הוגנת היתה לקרוא לי בשמו של סבי מצד אבא, יצחק, אחרי שלאחי קראו בשמו של סבא מצד אמא. אלא שבבית הורי היתה חלוקת תפקידים שרירותית . אמא היתה ...

קרא עוד »

משורה משחרר רק המוות – מוקדש לד"ר דרור גרין

  משורה משחרר רק המוות   יַד אַחַת חֲסֵרָה הַשְּׁנִיָּה קְשׁוּרָה בִּרְצוּעָה שְׁחוֹרָה לְחָבֵר הֲלוּם קְרַב וּבְגַב חֻלְצוֹתֵיהֶם נִכְתָב   (שָׁחֹר עַל גַּבֵּי אָדֹם): 'בית הלוחם  חיפה' וְכָךְ הֵם רָצִים יַחְדָיו בַּטַּיֶּלֶת שֶׁל חוֹף דָדוֹ. אַבְנֵי הַטַּיֶּלֶת מְשֻלָּבוֹת יַד אַחַת חֲסֵרָה הַשְּׁנִיָה קְשׁוּרָה, שֶׁכֵּן אָמִיר דְרוֹרִי, מג"ד 51 אָמַר לִפְנֵי הַקְרַב, אֵין בְּרֵירָה והמא"גיסט בֶּנִי מָסַס תִּרְגֵם : 'הַחֶרְמוֹן הוּא הָעֵינַיִם שֶׁל ...

קרא עוד »

קול המציל..ונפש אחת בישראל

  קול המציל.. ונפש אחת בישראל…   נכנסתי לים. המים היו נקיים מאלה של יום שישי 14.8.09, אחרון ימי השישי בשנות החמישים שלי. התחלתי שוחה בין הקבועים של שמונה בבוקר – האישה בכובע הקש המופשל כלפי מטה על אזניה, לחייה וצוארה.  ידיה נתונות בכסיות שחורות ארוכות המחוברות לחולצת בטן באותו צבע המכסה את כתפיה וחזהּ. נראה שאישה זו אוהבת את הים בניגוד לעורה המרכז אירופאי (לפי המבטא) שאינו סובל את כל מה שמסביב לים, ...

קרא עוד »

עיניים פקוחות – סרט המאיר פינה אפילה בחיי העדה החרדית

  רצה הגורל וסרטו החדש של חיים טבקמן עולה באופן מקרי על המסכים זמן קצר לאחר הרצח במועדון הנוער ההומו לסבי, כך שבמסגרת הסבת הזרקור להתיחסות החברה הישראלית לתופעת ההומו לסביות הסרט הזה שופך אור על התיחסות של העדה החרדית לשילוב    בלתי מתקבל על דעת התורה (בלשון המעטה) – היות אדם יהודי כשר ומקיים מצוות  קלה כחמורה (לרבות מצוות פרו ורבו)  במקביל להיותו הומוסקסואל. אהרון הוא קצב ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן