גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
רצה הגורל וסרטו החדש של חיים טבקמן עולה באופן מקרי על המסכים זמן קצר לאחר הרצח במועדון הנוער ההומו לסבי, כך שבמסגרת הסבת הזרקור להתיחסות החברה הישראלית לתופעת ההומו לסביות הסרט הזה שופך אור על התיחסות של העדה החרדית לשילוב בלתי מתקבל על דעת התורה (בלשון המעטה) – היות אדם יהודי כשר ומקיים מצוות קלה כחמורה (לרבות מצוות פרו ורבו) במקביל להיותו הומוסקסואל.
אהרון הוא קצב חרדי , בשנות השלושים לחייו, נשוי לרבקה ואב לארבעה ילדים, בעל איטליז משפחתי שירש מאביו באחת השכונות החרדיות בירושלים. הסרט מתחיל כשאהרון מסיר מדלת הכניסה של האיטליז את השלט המודיע על מות אביו, שובר בעזרת אבן את השרשרת בעזרתה ננעל שער הברזל , מנקה את המקום ותולה שלט על הדלת "דרושה עזרה." למקום מגיע עזרי ( שם סמלי – מנין יבוא עזרי ?), צעיר חרדי נוצר סוד. אהרון משתכנע לתת לו עבודה ומקום לינה בחדר שנמצא מעל לאיטליז. בעוד הוא מלמד את עזרי את רזי המקצוע, אט אט נחשף סודו של עזרי –דבר היותו הומוסקסואל, אך מה שמשמעותי יותר היא החשפותו של אהרון עצמו לנטיתו המינית ההומוסקסואלית. אהרון ועזרי חושקים זה בזה. אהרון מנסה לבלום את התשוקה ואומר לעזרי שההתגברות על הפיתוי היא השליחות שהטיל עליהם האל. אך אהרון אינו עומד במבחן שהעמיד לעצמו, נסחף אחרי אהבתו לעזרי והטאבו הדתי של איסור משכב זכר, נשבר. אט אט נחשף הסוד לסביבת חייו של אהרון. אשתו רבקה מרגישה שמשהו לא בסדר, אך לא מזהה תחילה את מקור הסכנה לתא המשפחתי. ומהמעגל החברתי הרחב יותר יש דרישה מאהרון לפטר את עזרי החוטא והמחטיא ולהרחיקו מהשכונה. אך אהרון מתמכר לאהבתו לעזרי ומרגיש שהיא הנותנת טעם ושמחה לחייו ויוצא נגד הקונצנזוס של החברה בה הוא חי. איומים ומעשי אלימות של חברי 'משמרות הצניעות' – המיליציה החרדית שתפקידה להחזיר את הסוטים מחוקי ההלכה לשורה ולהענישם באמצעות פגיעה ברכושם או בם עצמם אם יעמדו במריָם– לא מצליחים לגרום לאהרון להתכחש לעצמו ולאהבתו. גם הרב הנערץ בעיני אהרון, יהודי חכם וחם שדרכו דרך נועם אך עמדתו נחרצת שיש לשים לענין סוף , לא משכנע את אהרון. והסוף ? כמו בחיים, הסוף אינו טוב ולא אפרט יותר מכך כדי לא לפגום במתח העלילתי המלווה את הסרט.
הסרט איטי ומבוים היטב, המשחק משכנע. הטיפול של התסריט בבעית ההומוסקסואליות במגזר החרדי, אמין, לא מתלהם וגם לא שיפוטי כלפי החרדים.
השיפוט נעשה על ידי הצופים – כל אחד לפי השקפת עולמו.
עיסוקו של אהרון כקצב בעוד רצונו האמיתי , ללמוד תורה מסמל עוד מימד של התנגשות של הבשר ברוח. והשאלה מה חזק ממה, הבשר מהרוח או להפך זוכה בסרט לתשובה לא מתחסדת .
לסיכום, הצצה למקומות כאובים שהחרדים מנסים בכל כוחם להסתיר את קיומם. סרט מעורר מחשבה ומעניין.
אהוד,
מבלי לראות את הסרט,
אהבתי את הניתוח שלך אותו 🙂
אני שומעת כל היום קרוב מאד אליי בעיקר דעות של דתיים וחרדים, התרגלתי,
האוזן התרגלה זאת אומרת,
אני עדיים מסוגלת עם זאת לעמוד על דעותיי ולומר אותן ללא חשש.
תודה רונית. למרות שלא הגבתי, קראתי ובהערכה לגילוי הלב שלך, את הפוסט שלך בנושא.
מה שהפתיע אותי הוא שאת עדיין מתפלאת על הדעות ששמעת מהנשים החרדיות שכן אני מוצא את עצמי מצפה לרע ומופתע רק לעתים רחוקות ותמיד לטובה. – אך כנראה זה נובע מהשקפת עולם פסימית ומנסיון שנצבר עם השנים
העלילה מזכירה לי במשהו את הדברים שעברו על גיבור "אפיקורס בעל כורחו" של יהושוע בר- יוסף; עם צאתו התייחסו לספר כלרומן פורנוגראפי חרדי, אך בעיני לא היה זה ניסיון ציני להפוך על פיו את הדימוי החרדי אלא להציג את המרכיב הקיומי החריף הזה- התשוקה האירוטית, כבר קיימא, גם, ובעיקר, במסגרת חברתית השוקדת על הדחקתו. דמויותיו של בר- יוסף הן הטרוסקסואליות אמנם, נראה שהסרט האמור, על רקע אותה חברה, חודר עמוק יותר אל כר התשוקות הנרחב.
מי הוא או היא המאיר/ה עינינו בדברי טעם ?
סקירה מעניינת אהוד
קשה לחרדים עם הקונפליקטים הבלתי אפשריים שהם מתמודדים אתם רגע רגע
אני מניח שאת מדברת על חרדים שהם הומוסקסואלים ולא על כלל החרדים שכן אלה נטולי קונפליקטים בענין זה ובכלל
אהוד, נראה מענין תודה שהבאת, אבל לא הבנתי היכן ניתן לצפות בסרט.
אני ראיתי אותו בסינימטק במסגרת טרום בכורה כך שאני מאמין שבקרוב הוא יגיע למסכים בבתי הקולנוע הרגילים
רשימה מענינת , כתובה היטב ומעוררת סקרנות ,אהוד
אני אוהבת לראות סרטי לסביות אבל אני נמצאת רק באתר אחד:
http://www.sirti-lesbiot.com
אין הרבה לסביות באתרים שונים אבל באתר הזה יש המון
בחורות מקסימות
http://www.bahorot.com