גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
לפני כשבועיים צפיתי במופע של לאונרד כהן שהתקיים בבודפשט באיצטדיון כדורסל מקורה שהיו בו
( כולל על משטח המשחקים) 27,000 מקומות ישיבה. ההופעה היתה מרגשת , לאונרד כהן הבטיח בתחילת הערב לתת את כל מה שהוא יודע לתת – וקיים. הוא ולהקתו המצוינת התמסרו לקהל המריע בחום וחזרו שוב ושוב לבמה עם הדרנים – בקיצור חוויה מוסיקלית חד-פעמית. אלא מה – זו הופעה שבמהותה היא אינטימית . השירים שקטים , המילים חשובות לא פחות מהמוסיקה, המחוות האישיות של כהן לשירים ( הוא כורע ברך בתחילתם של שירים רבים) וללהקתו חשובות .
התמזל מזלי לשבת בשורה 8 מול הבמה כך שהנאתי היתה שלמה.
כשאני שומע שמספר המקומות להופעה בארץ הוא 48,000 נראה לי שלרבים מהצופים בה ההופעה עלולה להיות אכזבה מתסכלת גם בהתחשב במחיר הגבוה של הכרטיסים הזולים. אמנם משני עברי הבמה יש מסכים עליהם יש צילומי תקריב של הנעשה על הבמה ואני מניח שהסאונד יהיה מצויין , אך אם לצפות בהופעה במסכים, האם לא יותר פשוט וזול לקנות את ה DVD של ההופעה בלונדון במאה שקלים ולצפות בו בבית במסך הטלביזיה. ואולי אתבדה והאווירה המחשמלת שצפויה להיות באיצטדיון רמת גן תפצה את היושבים רחוק מהבמה .
הי אהוד, 27000 צופים זה אינטימי? במספרים כאלה נשמע לי שכבר אין הבדל בין 27 אלף לבין ארבעים ושמונה אלף, ומי שיושב בשורה שמונה בין אם פה ובין אם שם כנראה שהוא מהיחידים שבאמת יהנו. אני אוהבת לקרוא את השירים של לאונרד ונהנית להאזין לו מאוד, אבל אין לי מושג איך הייתי פעם הולכת להופעות במימדי קהל עצומים שכאלה.
27000 צופים זה רחוק מלהיות אינטימי ולא טענתי זאת, אך אחת על כמה וכמה 48000 צופים ועוד באיצטדיון פתוח.
ליאונרד כהן במקום שיושבים בו יותר משניים לא שווה