משפחה עקורה
חוֹף הַכַּרְמֶל הַדְרוֹמִי, רֵאשִׁית הַסְּתָו
מִשְׁפָּחָה יְחֵפָה מִתְנַהֶלֶת בַּמֶּרְחַב
מוֹשֶׁכֶת מַבַּטֵי הִשְׁתָאוּת,
מִשְׁפָּחַת מְהַגְרִים
טִפּוּסִים צְפוֹנִיִּים –
אִישׁ דַּק, גָּבוֹהַּ וּשְׁרִירִי
– לִפְרָקִים עוֹצֵר אֶת הַהֲלִיכָה,
'עוֹשֵׂה מֶתַח' ,יוֹרֵד לִשְׁכִיבוֹת סְמִיכָה
אִישָׁה מְעֻכֶּבֶת, רַחֲבַת גֵּו וּתְמִירָה
– מְחַכָּה שֶׁהָאִישׁ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלוֹ
וְהַבַּת , נַעֲרוֹנֶת חֲתִיכָה
– עוֹשָׂה עַצְמָה לֹא שָׁיֶכֶת .
מִשְׁפָּחָה צְפוֹנִית
צְפוּנוֹתֶיהָ חֲשׂוּפוֹת
עוֹרָהּ כְּבָר כָּהָה לְיַם-תִּיכוֹנִי
שְׂעָרָהּ עוֹדֶנּוּ נוֹרְדִי, וְדּוֹהֶה
שָׂמָה פַּעֲמֶיהָ דָּרוֹמָהּ .
מִשְׁפָּחָה מִתְנַהֶלֶת בַּמֶּרְחַב –
בָּרֹאשׁ, הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הָאָב
הָאֵם לִימִינוֹ, חֲצִי צַעַד אַחֲרָיו
הַבַּת לִכְאוֹרָה לֹא שָׁיֶכֶת
לְמַעֲשֶׂה מְחַקָּה אֶת צְעָדָיו.
לְמַעֲשֶׂה מְחַקָּה אֶת צְעָדָיו.
מִשְׁפָּחָה צְפוֹנִית צוֹעֶדֶת דָּרוֹמָהּ
בְּמִצְעַד פַּטְרִיאַרְכָלִי מִזְרָחִי
בְּרוּחַ מַעֲרָבִית חֲלוּשָׁה .
אני מטיילת הרבה בטיילת הזו (גם היום), והיא מקום מרתק לתצפיות ומרנין.
"לטייל לרציף השפות", כשורה משירו של מרזוק חלבי (בתרגום ששון סומך), זה שם.
כנראה שמידי פעם, אנחנו חולפים איש על פני רעותו שכן בנוסף להיותי רחיפאי אני משמש מטעם עצמי כדובר שפת הים ומטייל כמעט בכל יום במקום עבודתי.
היי אהוד
אוהבת את הרעיון של השיר, את העקורה, התחושה הזאת מאוד חזק, הזרות.
להתראות טובה
טובה, תודה על התגובה
אנטרופוגיה בשירה 🙂
אומי, מה כוונתך במונח אנטרופוגיה ?