שירת המסע זן מאסטר, אמן במה, כותב
בִּרְבוֹת הַסֶפְּטֶמְבֶּר, מִתְחַפֵּר בִּי גם רוּחַ
שֶׁל בּוּשׁוֹת היָמים – נְטוּעים בִּשְׂדֵרָה;
וְסיפּוּן המָקוֹם מְבִיאֵנִי לַנוּחַ
וְהדֶרֶךְ מְטַלְטֶלֶת שְׁבָבים בַּקְדֵרָה.
אַלְפֵי מְתָגִים מַזְמינים בי דִיווּחַ,
וְסֶדֶר חָגים מִתְקַיֵים על תְּנָאי;
הַצָפוֹן מִשְׁתַלֵחַ בְּרֵיחַ מלוּחַ
וְשָׁעוֹת יְרוּקוֹת מציעוֹת עֶרֶשׂ-דְוָוי.
זאלצבורג – אוסטריה
שלום גיל, זו תגובה ספונטנית שכן זו הפעם הראשונה שאני קורא את שיריך והסקרנות התעוררה בי בשל הכותרות הנושאות שמות של מדינות אירופאיות המוכרות לי במידה זו או אחרת.
צפיתי לחוויות שונות זו מזו ושונות משלי, צפיתי למצוא הבדלים בין הארצות שבאים לידי ביטוי בנופים, באנשים, ברגשות המתעוררים בכותב, בלשון השירים. והופתעתי לקרוא כמה בחוויה הסוביקטיבית של הכותב אין ממש הבדל ביניהן – כאילו ראית ארץ אחת וראית את כולן -אז בשביל מה לטרוח ולנדוד בעולם ?
תודה רבה אהוד. תשובתי הכנה: אינני יודע. השירים נכתבים כמו מאליהם ואין בי כל יכולת להתערב.
או.קי. גיל, נדמה לי שקלטתי אותך – אתה פשוט מזן הרחיפאים. ובמבט מהחלל, כדור הארץ נראה ככתם כחול.
ייתכן שהצדק איתך.
רוחות אלול, רוחות ספטבר סתוויות מרחפות בשיר, מתחפרות. כמה שורות חריפות במבען כגון: האוקסימורון שעות ירוקות מציעות ערש דווי (הניגוד בין הירוק של הצמיחה לבין המוות והמחלה או שמא הכוונה לירוק החולני של הקנאה ?)ובכל השיר הרגשה מאיימת של אסון ממשמש ובא : הצפון משתלח כמו :כי מצפון תפתח הרעה.
אין כמו המולדת הניכר מוליד פחד ותלישות,גיל
המון תודות על מילותייך החזקות.