עיר דָוִד. מִקרֶה השֶׁטח. דבָר לא יִסוֹב על עקֵבָיו. אנחנו מאַתְּרים את השידוּר. מוּכרָחים לְאתֵר את השִׁידוּר. אחר-כך חלוֹם. ההצגה מתחילה ואני עוד לא לָבוּש. אני רץ לַבמה ואני ועוד אחד מַפסיקים את ההצגה. והמוּזמנים באים אל אחורי הבמה לראות מָה… מָה… דְביקָה הנְּשָמה עכשיו. חַסַר המצפוּן מִתקשֵר. דֶבק הֵירוֹאִי מְסַפֵּר בְּשֶׁבח התְּמוּנה. רִיק. ועוד חלום. תֵּיכף מרדימים לניתוח לֵב. סוגרים הַפֶּה עם סרט הדְבָּקה רחב. אומרים לִספור לְאחוֹר. עִטְפוּ אותי, אני מבקש! לָחָן וַרְשָׁאִי מְצוּטָט בְּחֹזְקָה. את המיטוֹת אפשר לקפֵל. לְהַדיחַ לְהַדיחַ. אַתְּ מְסַדֶּרֶת את אוֹפְיֵיךְ כִּרְצוֹנֵךְ. מְבקֶשֶׁת. תוֹרֶמת. הַסִּיבִים בְּרַגלֵך זועקים הללוּיה. צֶוות הדרכים מַגיע. מתהפֵּך. מפהֵק. בּוֹתוֹ שְׁטְראוס אומֵר: "החיים מאַבְּדים את הטעם אם לא מְסַכְּנים והולכים עד הסוף…". גיטרה. סקסופון. בָּאר המִצווה. מְתיקוּת הנֹעָם מְמַטֶּרֶת חיצים בנוֹזלַי. ועכשיו אתמול. מרֶגע זה. בלי ויכוחים. ר. פ. קראוּ לו. שֵׂיער ארוך. טעם מתוק לגוּפוֹ. "מֶשי בהיר, מֶשי כהה – מה זה מְשנֶה?". מַאריך שיעורי מֶתוֹדָה. מִתְווָדֶה. מְזנֵק. מתרסֵק. מתענֵג. אוחז בקרנות המזבח. קח, אֱמוֹר זאת ועזבֵני.
ירושלים
שירת המסע זן מאסטר, אמן במה, כותב
2 תגובות