*
עכשיו הכתיבה. ועוד פעם הכתיבה, ועוד פעם הכתיבה. והשולחן – מוריק. והמדרגות – נוסעות. והחיים – נמשכים. בּוּשה. איזו קלישאה. החיים נמשכים. איזו קלישאה. בּוּשה. בּוּשה. והגברים? – בוכים. בּוּשה. איזו קלישאה. והצרות – חוזרות. בּוּשה. איזו קלישאה.
*
אני רוצה לקחת את הכל אל השֶׁבֶט. את הכל. ואחר-כך לא להגיד כלום. ומתַי? מתַי לא להגיד כלום? בכל מצב. אז אני רוצה לקחת את הכל אל השֶׁבֶט. ולספֵּר. מסביב. מסביב. לספֵּר שהכל היה כלא היה. הכל כלא היה. והגבעות בוערות. הן תבערנה מסביב. מסביב. והגשם יבוא. איכשהו הוא יבוא. סָדוּר. סָתוּר. ככה הוא יבוא.
שירת המסע זן מאסטר, אמן במה, כותב
יפה
אהבתי ,גיל,
אכן כל מילה שתכתב תחשב לקלישאה ,לעומת מדורת השבט הבוערת
אמנות ה"בכתב" לעומת אמנות ה"בעל פה"
ושיבוא הגשם ,שיבוא
וברוך בואך ,גיל
המון תודות, חנה
מאד מרגש ונוגע
תודות רבות, גיורא