והמים גָבְהוּ וְגָבְהוּ וְגָבְהוּ.
והתיבה התמוטטה, התפזרה והתרחקה.
והדגים מצאו שָׂפָה משותפת והתרחקו והתרחקו.
והכבישים נַדָּמוּ בִּדְבֵקוּת יְתֵרָה.
והשבילים נַדָּמוּ בִּשְׁמִירָה עֵרָה.
וּפַסֵּי הצעדים, מתוקים כביום היוולדם,
נִתְּמָסְרוּ אל השמש, וכיבו את האבק.
זה לא מה שרציתי לכתוב.
זה כן.
זה לא.
אַפְּיָה – סַמוֹאָה
שירת המסע זן מאסטר, אמן במה, כותב
ובכל זאת כתבת. אולי המים ירדו ותיגלה הארץ.
כן, נכון, בכל-זאת זה ניכתב.
טוב שכתבת, בעיני הכי טוב שלך, בינתיים{למרות שאין פה תחרות}
תודה חני
עוד דרך של פלצן תל אביב מצוי להשוויץ הייתי בכל מיני מקומות שאתם לא תגיעו אליהם לעולם, תחכה לצונאמי ותצא מהארון