ועכשיו מִתפתחַת בְּהירוּת מְסוּימת.
אין עם מי לדבר.
הנביא סתם את הפה.
אף אחד לא שומע.
אף אחד. והוא טס. הוא רוכב על ענן מרובע.
לא רק הוא.
כולם.
כל הנביאים.
מְנַסים.
באמת שֶׁמְנַסים.
אבל אין עם מי לדבר.
והקקטוּס, והתפוח, והלחם, והברוש,
האורן, הקוקוס והתמר.
מְנַסים, באמת שֶׁמְנַסים.
והכיכר, והשעון, והפִּלְפל,
הטירוּף, הירקות, המאֲפִיָה.
מְנַסים, באמת שֶׁמְנַסים.
אבל אין עם מי לדבר.
אַפְּיָה – סַמוֹאָה
שירת המסע זן מאסטר, אמן במה, כותב
גרמת לי לחייך
תודה ענת, חייכתי גם אני
היי גיל
בשביל מי שאין לו עם מי לדבר אתה מריץ שורות
להתראות טובה
צחקתי איתך. מן הבדידות נבראה יצירה
משמחת.
המון תודה דיאנה. שמחתי לראות איך את רואה את זה.