שירת המסע זן מאסטר, אמן במה, כותב
איך שהזמן מתרגֵש כמו זונה,
מקפל קיפולים ומצדיע.
עכשיו מעטֶה הלוֹבֶן מתפרֵק
ונישְׁנָק בִּסְּדָקִים וּבְרוֹעַ.
הטִמטום מבדֵר את מוחות הציבור.
המחקר מתהפך בקִברוֹ
ורחש גלי האוקיינוס השָׁקט
מטיף את מוּסָר היקום.
עכשיו, מאזין לתפילת השַׁחרוּר.
עכשיו, מנגן את ניגון האֵבל.
סיפור מְגַשֶׁר את דפֵּי הזמירוֹת
והנחל זורם וּמַבְקיעַ דיבּוּר.
אַפְּיָה – סַמוֹאָה
יש משהו מהפנט בנגוד בין המוסיקליות המעט אלתרמנית של השיר והתוכן שלו, אולי זה המרחק בין סמואה לפה
חני היקרה, המון תודות. סמואה אכן מדינה מהפנטת, אם כי הסבל בה רב.
אתה היחיד שכותב באתר הזה מבלי להסתתר מאחורי מליצות ומילים ריקות
עם זאת אתה לא יודע לכתוב שירה.
זה נקרא כמו דקלומים, ועדיין שוב,
אלה דיקלומים בעלי משמעות כלשהי,
טובים בהרבה מכל הגרפומנים שאוהבים
להגדיר את קשקשנותם בשם "שירה".