שירת המסע זן מאסטר, אמן במה, כותב
אני חתיכַת טווָס מסְריחַ
רועֶה-זוֹנוֹת בְּקִיבִּינימָאט מְעוּשָׁן.
אני שוֹתה מֵי-שָׁחָת וְכִיחַ
שׁוֹלט בְּכוחות עֲנישָׁה וּווּלְקָן.
רק בִּרמיזוֹת מנתֵּחַ שַׁדיים
רק בְּחישׁוּק מְרתֵּק שימוּרִים.
אני חתיכַת טווָס בן-מעַייִם
מְקפֵּל עגָלות של נָכים יְתוֹמים.
לונדון – בריטניה
עם מודעות עצמית כזאת חדה לרע שבו, הוא אחרי הכל לא יכול להיות כל כך רע הדובר שלך, גיל, מה? מקפל עגלות של נכים יתומים -אם זוהי מטפורה הרי שהיא חזקה ומענינת וביזארית משהו -אכזריות לשמה!
חנה היקרה! כל-כך קשה לומר מאיפה ואיך בא הטקסט הזה. בהחלט הגיוני שכל מה שאת אומרת כלול גם כן.
גיל, כמו תמיד, אני פחות מוצא את עצמי מגיב לשיר הבודד אצלך, לרעיון או תיאור מסויים, כי אם לרוח הדברים ולנפש הכתיבה שלך. ואני ממשיך ומוצא אותם מרעננים, אחרים.
יש משהו פורה לרוחב אצלך, אתה כותב הרבה מתוך הכלה ייחודית, בהתבוננות אקטיבית אך שלא מוציאה אותך מקו האמצע של היותך. ואני אישית אוהב את זה.
כל טוב, חן.
חן, אלפי תודות. מילותיך ממלאות אותי באנרגיות חדשות.