והתֵּיבָה הִתְאבְּדה
ככה פתאום
היא אמרה שהיא תָּבוא
והיא באמת בָּאה
אבל היא הִתְאבְּדה
בְּתוֹכוֹ
בְּתוֹכוֹ היא הִתְאבְּדה
והקְבָרים ביקשוּ רחמים
והשָׂדות נָשְׁרוּ יְבוּלים
וכל האֵפר שפּוּזר
זנָח, צנָח, נמָס
הכל הכל היה שֶׁקֶר גָּס
תל-אביב – ישראל
והתֵּיבָה הִתְאבְּדה
ככה פתאום
היא אמרה שהיא תָּבוא
והיא באמת בָּאה
אבל היא הִתְאבְּדה
בְּתוֹכוֹ
בְּתוֹכוֹ היא הִתְאבְּדה
והקְבָרים ביקשוּ רחמים
והשָׂדות נָשְׁרוּ יְבוּלים
וכל האֵפר שפּוּזר
זנָח, צנָח, נמָס
הכל הכל היה שֶׁקֶר גָּס
תל-אביב – ישראל
שירת המסע זן מאסטר, אמן במה, כותב
מדייק היה שווה הסיבוב. מתחיל חדש?
טקסט פתוח להרבה קריאות ,האם זוהי תיבת נוח שהכזיבה ובמקום הצלה המיטה חורבן, או שמא זו האות, התיבה המילה שאיבדה את משמעותה? מכל מקום הטקסט מזרים תחושה של אובדן. זו ההשראה שישראל נותנת?
תודה חנה. כל מה שאמרת יכול להיות מתאים.
תודה מירי. ייתכן שישראל היא רק עוד תחנה.