פרפרים ברשת מורה ליוגה, כותב, איש מחשבים
מה לחש לָךְ ענן אפור
קָרוּעַ כנפיים שקופות
מוּנַע ברוח יבבה ללא רַחֵם:
"אני נמס… אני נמס… הכל נמס…
בואי, נעלם ביחד…
גבוה, קר…"
מה מלמל לך נחל ירוק
אין ספור שפתיים רטובות
מחליק בין חלוקים לבנים:
"אני נופל… אני נופל… הכל נופל…
בואי, נסתחרר ביחד…
השלג קר…"
מה רחש לך אגם שחור
מסתור דקיק, שיקוף של חבריו
כחול עמוק , יְרוֹקֶת ענפים:
"בולע כל… אני בולע… הכל נבלע…
בוא, נִשְׁתַחֵר ביחד…
למטה קר…"
ומה אמר לך פרח-לוטוס
מושלם, פתוח לרווחה
עם עין תמימה מול עין השמש:
"אני יָפֶה… כל-כך יפה… הכול יפה…
בואי, נכרוך בחשיכה ידיים…
כי קר לי כאן בלי אהבה…"
בראן רומניה, 30.09.2008
.jpg)
צילום מעובד: איריס קובליו
היי גרא
חזק פה הבדידות, הקור מבא את הבדידות לאין מוצא… רק אהבה יכולה על זה
מרגישה כמוך
להתראות טובה
תודה טובה היקרה,
את מבינה טוב את השיר. אני מאמין בייסוד המאחד הזה של הבריאה. רק לאדם יש תפיסה משובשת ומאמללת של הייסוד הנעלה הזה.
גרא השיר נפלא, כמו ניגון עתיק של הטבע, גם הטבע האנושי, הצלום מוסיף לו את הזרימה והאור האלוהי הזרוע
תודה חני היקרה,
אני משוכנע שהאדם והטבע, מקור אחד להם. מבחינתי הם עשויים מאותו חומר, שמות רבים לו, אלוהים, אהבה, טבע ואפילו אדם. חומר עדין ביותר ומיסטי ביותר.
מתנת האהבה האנושית . הסיכוי היחיד.
שיר יפה מאוד וגם הצילום המחולק להמון חלקיקים חדים המסתתרים מאחורי תמונת נחל פסטוראלית
כן מירי הנחמדה, זכותנו מלידה היא להבין אותה. ולא להשתמש לצורכי רווח אישי אחר, רק היא הרווח, לא שכיר.
יפה שיח האהבה והטבע.
השיח הזה קבוע לפי הבנתי.
התרחקנו ממנו יותר מדי.
תודה שירה יקרה.
גרא, יפה הדיאלוג הזה בין הטבע לאדם.
השיר מתנגן כמו מוסיקה יפה, כמו סרנדה ששר גבר לאהובתו
את יודעת ריקי, מי כבר קורא שירה באמת בעידן הברזל הזה? אהובינו אולי. חברים קרובים בודדים מאוד? משוררים אולי. אולי. אבל אם יש אדם אחד שיקרא, כדאי לדעתי. ולהקדיש לו. בואי נקדיש.יעללה.
תודה ריקי בשם השיר. בטפשותי אני חושב שלשירים יש חיים משלהם כמו ליצורים חיים. השתגעתי.
גרא, היסוד הרתמי יוצר מוסיקה ממקום אחר של טבע, בה מתאחדת נפש האדם החשה בתהומותיו ונפשו מתאחדת בנפש הטבע. קור וחום וחושים וצבעים וקריאה ממעמקים להיבלע ברחמו של הטבע, להיות חלק ממנו יוצרים שיר מיוחד, אחר, יפה בפשטותו המגלה והמכסה
אתה יודע, מוישלה, אני חושב שלכתוב בחרוזים בעברית זהו עסקל עבור ילדים ובכלל לא פשוט בעברית. אבל בנסיון לשמור על איזה קצב פנימי ובמנגינה חוזרת וקבועה יש חן מיוחד במינו שמוסיף טעם של יצירה הרמונית. נכון שזה נשמע נאיבי, אבל רוב ספרי הקודש במזרח נכתבו בכמה מקצבים מפורסמים ואפילו מקודשים. המהבהרטה שנחשבת כאפוס הכי גדול בעולם, כוללת מאה אלף בתי שיר במנגינה אחת יפיפיה וקבועה עם שמונה הברות. אין חוקים כאן, אך הדבר פותח אופציות רבות. לילדים, הרבה יותר קל ללמוד דברים בעל-פה. וכו"
תודה מוישלה
יפיפה. גם השיר גם הצילום.
תודה סבינה יקירה,
כל-כך טוב לקבל ממך תגובה נחמדה. תדעי לך שאני קורא את רוב הפוסטים שלך, את שופעת כל-כך, שאני לא מספיק אחרייך. יש לי איזה ג"וב קבוע שגוזל ממני 85 אחוז מזמני הפנוי. אהבתי מאוד את התרגום הנפלא וכתבתי לך שם.
נתראה בטוח.
אהבתי את הבית האחרון, אירוטי ומעורר.
תודה לבנה
שיר עם שקורא למוסיקה לעטוף אותו
קבענו. יש לך חודשיים פלוס.