41
לִבִּי נִדְכָּא: אֲנִי זוֹכֵר
אוֹתָם זְמַנִּים עָבָרוּ:
הָעוֹלָם מָלָא הָדָר יוֹתֵר
נֹעַם, נַחַת גָּבָרוּ.
אַךְ עַתָּה הַחַיִּים בְּזֶבֶל,
הַכֹּל לוֹחֵץ, יִקְּחוֹ הַשֵּׁד,
הָאַל כְּבָר מֵת וְהָעוֹלָם הוּא תֶּבֶל
וּמַטָּה גַּם הַשָּׂטָן כְּבָר מֵת.
הַכֹּל נִרְאֶה כְּתוֹעֵבָה:
רָקוּב, אָפֹר וְרֵיק וְקַר,
לוּלֵא עוֹד קֹרֶט אַהֲבָה
מָקוֹם לִחְיוֹת בּוֹ לֹא נוֹתַר.
|
Das Herz ist mir bedrückt, und sehnlich Doch jetzt ist alles wie verschoben, Und alles schaut so grämlich trübe, |
בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם