בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
תגידו אם זה כבר היה. לא נורא. אז אמחק בקלילות.
בינתים צריך להביא משהו חדש.
תרגמתי מורגנשטרן אחד:
עַכְבָּר חֲצוֹת
הִנֵּה חֲצוֹת וָחֵצִי, אַף לְבָנָה,
אַף לֹא כּוֹכָב חַי בְּבֵי שָׁמַיִם.
אָץ רָץ עַכְבָּר חֲצוֹת
בְּמֶרְחָבֵי אַפְסַיִם.
הוּא מְצַיֵּץ בִּלְחָיָיו.
סוּס הַשְּׁאוֹל שׁוֹאֵג מִתּוֹךְ חֲלוֹם זְוָעוֹת.
אַךְ רָץ בְּמַסְלוּלֵי חַיָּיו
עַכְבָּר חֲצוֹת.
סְפִּירִיטוּסְמוּנְדִיס, עֲנָק אֵין סוֹף,
אֲדוֹנָיו, יוֹצֵא לְחוּ"ל לְעֵת כָּזֹאת.
הוּא מַשְׁגִּיחַ מִשָּׁמַיִם: הַכֹּל טִיפּ-טוֹפּ
עִם עַכְבָּר חֲצוֹת.
מקור גרמני:
Die Mitternachtsmaus
Wenn’s mitternächtigt und nicht Mond
noch Stern das Himmelshaus bewohnt,
läuft zwölfmal durch das Himmelshaus
die Mitternachtsmaus.
Sie pfeift auf ihrem kleinen Maul, –
im Traume brüllt der Höllengaul…
Doch ruhig läuft ihr Pensum aus
die Mitternachtsmaus.
Ihr Herr, der große weiße Geist,
ist nämlich solche Nacht verreist.
Wohl ihm! Es hütet ihm sein Haus
die Mitternachtsmaus.
ובתרגום לאנגלית ( זה לא שלי):
The Midnightmouse
It midnights. Not a moon is out.
No star lives in the heavenhouse.
Runs twelve times through the heavenhouse
The Midnightmouse.
She pipes upon her little jaws.
The hellhorse from his nightmare roars.
Runs quietly her allotted course
The Midnightmouse.
Her Lord, the Spirit great and white
Has gone abroad on such a night.
She keeps watch in his heaven: all is right
The Midnightmouse
חצות בעולם: אמצע הליל והחשיכה. העולם הזה, למרות כל אשר ייכתב בשיר הזה, הוא מקום אפל, בו סוסי שאול שואגים מתוך חלומות זוועה, והאדם איננו אלא עכבר קטן העושה מסלול חייו (=שנים עשר
חודשים, כמסלול האדמה סביב השמש במשך השנה, כמטונימיה לכל החיים). לחייו אין תקוה והם גם בלי ירח, השגיון בתקווה של יופי, העוטה על העולם דוק אהבה. אלהים, גדול עד אין סוף, – (אבל בזמן החדש כבר לא אלוהים אלא כוכב האמונה, הרוח השולט בעולם: מורגנשטרן אנטרופוסוף (*) אך צוחק לאמונה) – אל זה אם כן, המשגיח, יצא בינתיים, עת חושך ולילה, לחו"ל, איננו קיים כאן. הוא מביט משמים ומוצא שהכל בסדר גזוז, שהכל בסדר גמור עם האדם, ומבסוט מעולמו.
כל השיר הוא לעג מר על גורל האדם, על ההשגחה העליונה, על חיי אדם ומרחבי תקוותיו ועוד. בכלל, שיריו ההומוריסטיים-הקלים של מורגנשטרן אפופי הסתכלות בחיים ופילוסופיה.
(*) וכך הוא כותב בהקדמה ליומנו:
'Da traf ich Dich, inärgster Not: den Andern!
Mit Dir vereint, gewann ich frischen Mut.
Von neuem hob ich an, mit Dir, zu wandern,
und siehe da: Das Schicksal war uns gut.
Wir fanden einen Pfad, der klar und einsam
empor sich zog, bis, wo ein Tempel stand.
Der Steig war steil, doch wagten wir's gemeinsam.
Und heut noch helfen wir uns, Hand in Hand.
Der Andre war Sie, die mein Leben fortan teilte; der Pfad war der Weg theosophisch-anthroposophischer Erkenntnisse, wie sie uns heute, in einziger Weise, durch Rudolf Steiner vermittelt werden.
In dieser Persönlichkeit lebt ein großer spiritueller Forscher, ein ganz dem Dienste der Wahrheit gewidmetes Leben' vor uns und für uns dar.
Vor ihm darf auch der Unabhängigste sich von neuem besinnen und revidieren, vor ihm hat dies jedenfalls der getan, der immer am liebsten dem Worte nachleben wollte: — Vitam impendere vero.
למשה,
כתבת, "מקור גרמני" אך הבאת תרגום אנגלי.
טעות?
גיורא, אכן תודה על תשומת הלב. נשמט. נשמת אפה של השיר נשמטה. ואני בדרך כלל לא שוכח, וכולל בכל תרגום גם את המקור. טעות פרוידיאנית – אולי היה נדמה לי כי כאן הגרמנית היא חומר זר יותר מדי. אך הנה השיר במקורו:
Die Mitternachtsmaus
Wenn’s mitternächtigt und nicht Mond
noch Stern das Himmelshaus bewohnt,
läuft zwölfmal durch das Himmelshaus
die Mitternachtsmaus.
Sie pfeift auf ihrem kleinen Maul, –
im Traume brüllt der Höllengaul…
Doch ruhig läuft ihr Pensum aus
die Mitternachtsmaus.
Ihr Herr, der große weiße Geist,
ist nämlich solche Nacht verreist.
Wohl ihm! Es hütet ihm sein Haus
die Mitternachtsmaus.